שלום כבוד הרב,
הייתי רוצה לשמוע את דעתך ובעייתי היא כזו: בעלי ואני נשואים 11 שנה בערך ולנו 5 ילדים בגילאי 3-9 ואנחנו בגילאי 38-39 מאז ילדתי את ילדי הראשון אני אך ורק מגדלת את ילדי ובעלי הוא המפרנס העיקרי עם עליות וירידות שינויים ותמורות... אך תמיד המצב הוא כזה שאין מספיק כסף ועל כן הפרנסה היא בעדיפות ראשונה והאשה הבית והילדים הם בעדיפות שניה.
ברצוני לציין שבעלי אדם מאמין מאוד ומשתדל לקיים את כל המצוות הולך לשיעורי תורה אך בכל זאת יש פער עצום בנינו ביחס לאיך צריך אדם לנהוג מה שגורם למתח רב בנינו ולוויכוחים ומריבות לפעמים גם ליד הילדים והתגובות לפעמים מאוד שליליות, ועל כן זוהי שאלתי:
1. האם באמת פרנסה היא מעל לכל עד כדי כך שהיא גוזלת ממך את חייך וחיי משפחתך (בעלי עובד למעלה מ-12 שעות ביום לפעמים גם מהבית ואין הוא יכול לעשות "התנתקות" גם כשהוא בבית וילדיו מסתובבים סביבו, יש ימים שהוא כל כך עסוק שאין הוא אפילו מתייחס לילדים שלא לדבר על איזה פעילות קטנה או משהו....לפעמים זה קורה, אך מעט מאוד ובאילוץ.
2. בעלי טוען שיש חלוקת תפקידים כרגע ברורה: הוא מפרנס יחידי ואני צריכה לשאת בנטל הבית וגידול הילדים (מה שאני לא כל כך מצליחה לעשות אני מרגישה רוב הזמן ממוטטת לגמרי כך שאין לי חיים אחרים שום כלום..ואפילו אני מרגישה חוסר הערכה מצידו על כך שאין אני מסתדרת) כל עוד המצב הוא כזה, ולכן אין הוא יכול להתפנות לעינייני הבית וגידול הילדים, על כן הוא טרוד 100% בעינייני עבודה היות והוא צריך לפרנס 7 נפשות בתנאים קשים במיוחד (יש לנו חובות והלוואות עד מעל לראש) כך שבקושי נשאר משהו בשביל החיים האחרים. שאלתי היא האם באמת אדם צריך לעמול כך כל חייו עד כי לא ישאר לו זמן למשפחתו או האם הוא טועה וישנה דרך אחרת שהרי בראש השנה נקבעה כבר פרנסתנו ואין זה יוסיף או יגרע בעבודתו שעות כה רבות?
רציתי להוסיף כי נושא כאוב זה מעסיק אותי יומם וליל ומקשה עלי בתפקוד הבית גידול הילדים ובכלל לפעמים לתפקד כרעיה, היות ומצד אחד מרגישה אני כי הוא טועה בצידקתו ומצד שני אין אני יכולה להגיד מאום היות ואני לא עובדת דבר שהוא מדובר אך לא כל כך בר ביצוע כרגע.
סליחה על אורך השאלה ואם לא מיקדתי אותה כראוי, אך אני זקוקה מאוד לעצתך כי אני מרגישה מדוכדכת מאוד ושהגיעו מים עד נפש...ושאין אני יכולה לשמוע אותו אומר לי יותר "אין ברירה את צריכה להבין" הוא מבחינתו קשה לו להתייחס לטענתי זו ועסקים כרגיל.
אודה לך מאוד ואצפה לתשובתך הכנה כבוד הרב, ואשמח גם אם תוכל להפנות אותי למקורות.