שלום
שאלתי כבר את הרב בענין בישול עכום" ןעוד לא הבנתי אך להיתיחס להגדרה
השאלה שלי היא כך ! למשל בטחינה עצם הבישול בה הוא רק קלית השומשום ושומשום עצמו אינו בא לליפתן על גבי שולחן מלכים מה שאן כן שלאחר הוספת התבלינין ןהנוזל שלא עברו כל תהליך בישול ורק הופכת להיות טחינה שהיא כן עולה על שולחן מלכים
2- שאלתי גם לענין כיסוי ראש לרוקות אם הרב יוכל להגיד לי בדיוק את הכתובת כי חיפשתי המון ולא מצאתי לגבי רוקות
3- שאלתי גם לגבי שמיעת כלי זמר ותמהני על התשובה! שהרי כתוב ברמבם שעל היין אפילו שירה בפה אםורה ומשמע מדבריו מאז חורבן הבית אסרו לנגן בכלי זמר ולשומען ואפילו כל משמיע קול
אם הרב יוכל להסביר לי מה פשר הדבר לדיוקו
סליחה על כל השאלות והבקשות אבל תורה היא וללמוד צריך
תודה רבה הרב
1. לענ"ד, מאחר והטחינה היא משומשום, והשומשום נאכל כמות שהוא חי, אין על הטחינה איסור בישולי גויים.
2. רבינו, איסורי ביאה, כא, יז, לא יהלכו בנות ישראל פרועי ראש בשוק. אחת פנויה ואחת אשת איש. ומשמע כל בנות ישראל, ואפילו קטנות. וכן, את"ל שהפנויה היא אשת איש שהפכה להיות פנויה היה לו לרבינו לכתוב אחת אשת איש ואחת פנויה, ולא ההיפך.
3. רבינו, תענית, ה, יד: אסור לנגן בכלי זמר, גם כשאין שותים יין. ואסור לשיר בפה, במשתה יין. וכך נפסקה ההלכה בשו"ע, או"ח, תקס, ג. אולם כבר בימי הגאונים נהגו להתיר שירה במשתה יין, כשתוכן השירה הוא תושבחות לה', וכך נהגו אבותינו בתמן.
אולם הרמ"א שם התיר גם בכלי זמר לצורך מצווה כמו חתן וכלה, ועליו סומכים היום בכל מסיבת שמחה, שיש בה מצווה, ברית מילה ובר מצווה וכיו"ב.