דילוג לתוכן העיקרי

שאלות על חתונה

שאלה

שלום הרב.
אני מתחתן ב"ה בעוד שלשה שבועות ורציתי לשאול אותך מס' שאלות בנושא.
1. האם ניתן לנסח את הכתובה כמו למשל הכתובה של סבא שלי מתימן? או שיש הגבלות לפי הרבנות בארץ?
2. קראתי ברמב"ם שאפשר לקדש כמעט בכל דבר, האם רבנים בארץ מרשים לקדש בדבר אחר שהוא לא טבעת?
3. כיצד צריכים לנהוג היום תימנים לפי שיטת רבנו לעניין חדר ייחוד, האם זה דבר כל כך חובה שייעשה לאחר החופה? הרי כולם יודעים וברור הדבר שהחתן מכניסה לביתו בסוף הערב...
4. האם חובה לקרוא הכתובה (כולה! ) בשעת החופה או שאפשר לומר אותה מול הקהל בקווים כלילים או בקיצור, משום שהקהל בימינו כלל אינו מקשיב ומבין את תוכנה, ואילו לחתן ולכלה כבר הוסבר התוכן קודם לכן.
5. האם חובה להיות מובל ע"י 2 האבות ו/או שני ההורים לחופה או שניתן "להגיע" לשם לבד? אנו מעדיפים להיות מובלים ע"י הורינו או להגיע לבדנו.
6. אני יודע שלפי מנהגינו אין צורך לחתן לכסות הכלה קודם החופה, אך ארוסתי מתעקשת...
7. האם זה משנה אם עושים חופה לפני או אחרי השקיעה? מלבד "הרוחת יום" בשבע ברכות?
8. לאור שאלה 4, אם התשובה חיובית, בתימן הקריאו את הכתובה קודם סברי מרנן וברכות החתן: בורא פרי הגפן וברכת מקדש ישראל, אם אבקש, יוכל הרב לעשות כן גם בארץ? שמתי לב (על פי הליכות תימן של מורי קאפח) שהכלה אינה שותה מכוס ראשון...
תודה רבה וסליחה. א.ר

תשובה

1. בדרך כלל - כן, חוץ מעניין המטבעות, שהם שונים.
2. מבחינה עקרונית - אפשר .בכל דבר שווה כסף, שערכו המינימלי שווה פרוטה. בפועל הרבנים בארץ לא מרשים לשנות מהמנהג שנפוץ, לקדש בטבעת. הן משום שבימינו מנהגים מסוימים התקדשו ביותר, והן משום שבימינו חוששים מפני שינויים, כי כל שינוי עלול לגרום לשינויים נוספים, במיוחד בעת הזו, שהרפורמים מכניסים שינויים אסורים.
3. הכניסה לחדר הייחוד היא הנישואין, להבדיל מן הקידושין, כי הנישואין הם שלב שבו החתן מכניס את הכלה לרשותו. וכשהחתן עושה כן לאחר הקידושין, הם נחשבים כבר לנשואים. והסעודה שאוכלים באותו זמן, היא סעודת נישואין, וניתן לברך עליה שבע ברכות.
מה שאין כן, אם דוחים את הייחוד ביום החתונה, לאחר שיוצרים מן האולם, שאז יש צורך שיהיו שני עדים כשרים שיהיה עד ייחוד. ולפי הרמב"ם, שסובר שהייחוד הוא החופה, ספק אם יכולים לברך שבע ברכות אחרי הסעודה.
4. נהגו לקרוא את כל הכתובה. ויש שמדלגים ענייני השעבודים, ויכול הקורא את הכתובה לתרגמה בחלקים העיקריים שבה.
5. אין חובה. אך יש בזה כבוד וחיבה להורים, לחתן ולכלה.
6. אמת. אין אצלנו כיסוי פני הכלה. ומהרי"ק הסתייג ממנהג זה, אך אם כלתך מתעקשת, עשה כרצונה, כי גדול הוא השלום.
7. יש אומרים שקידושין כמו גטין הם בבחינת דין. ודין נעשה ביום ולא בלילה.
8. כל מה שכתוב בהליכות תימן לגבי עריכת החו"ק ניתן לנהוג כן בארץ, ובלבד שייעשה בהסכמת הצדדים, בהבנה מלאה.