דילוג לתוכן העיקרי

הכתום האיום - שאלה שמפריעה לי

שאלה

בס"ד

שלום, חודש טוב ושבוע טוב לכבוד הרב.
אמנם זה לא עיקר שאלתי, אולם עליי לציין שלענ"ד כל הצבע הכתום יצא מפרופורציות, והמצב הוא שמה שהיה אמור להיות עיקר נעשה לטפל וההפך. כמה חבל שלא מעט בני נוער ואנשים, וביניהם כמה שאני מכיר אישית העדיפו והבינו שככל שיפיצו את הכתום יותר, כך יוטב ורוע הגזרה יתבטל. הם העדיפו זאת על פני תפילה חרישית וקריאת מזמור תהלים בכוונה. איפה מה שאנו אומרים "ותפילה ותשובה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה"? ישנה האפשרות כי הרב יענה לי כי היו הרבה שקיימו את "אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך", והרבו הן ב"כתום" והן בתפילה, אולם בתוך עמי אנוכי יושב, ולא ניתן להתעלם מהעובדה שיש מספר לא מבוטל של אנשים שפספסו את העיקר - וחבל! מה גם שאני נוכחתי וראיתי בצמתים בני נוער (שבלא קשר יש להעריכם מאוד על כי עשו זאת "על חשבון" החופש שלהם) שכל מאווייהם במהלך שעות על גבי שעות היו להפיץ כמה שיותר סרטים ועוד סרטים; דבר שלא עזר כי נוכחתי וראיתי אנשים אשר ממש התרגזו עליהם או שהתייחסו אליהם בביטול, כאילו הם מנסים "להכניס בכוח". ואגב, תופעה מעניינת שתשפוך אור נוסף על הפקפוק שיש ב"כתום", היא שישנם אנשים שחשבו שיצאו ידי חובה רק ע"י זה ששמו על עצמם או על תיקיהם את הסרטים הללו, וכך נוצר מצב שבעיצומם של ימי ההתנתקות, כאשר המונים בוכים וזועקים על פינויים מבתיהם, ניתן היה למצוא את אותם אנשים מבלים ומכייפים, והעיקר הסרט היה עליהם.. מוזר, לא? חבל לענ"ד שהרבנים והמנהיגים לא העמידו את הדברים ביחס הראוי להם. חבל שבמקום הפצת יותר ויותר כתום לא השתדלנו להרבות יותר בתפילה ובצום (וברור שהיו, אולם לא מספיק).
ועתה לשאלתי - נניח כעת את העניין עליו כתבתי לעיל, ונתמקד בצבע הכתום דווקא. האם לא חורה לאנשים שנבחר דווקא הצבע הכתום ע"י מי שהתחיל באופנה זו, מתוך ידיעה כי את השפעתו ההמונית הוא כבר עשה "ויש לו קבלות" באוקראינה, שם הפגינו רבים לא מכבר עם הצבע הזה? האם אין כאן משום "ובחוקותיהם לא תלכו"? ואם תהיה דעה (שהיא כנראה נכונה) שרוב האנשים שענדו את הכתום בכלל לא יודעים על המקור שלו ומדוע דווקא הוא נבחר, האם יעלה על הדעת שאנשים כאן בישראל יענדו ח"ו סרטים עליהם חקוק צלב-קרס, גם אם אין להם מושג מה זה אומר? איני צריך לומר כמה האוקראינים לא תמכו בלשון המעטה ביהודים המסכנים בשואה וכמה ניצלו את שעת הכושר כדי לפגוע בהם. אף כיום אוקראינה לא נחשבת כאוהדת ישראל. אם כן אפוא איך נוצר מצב כזה?

תודה רבה לך הרב ובשורות טובות בלבד.

תשובה

אע"פ שאנו כבר אחרי אותו אסון מר ונמהר, בכל זאת נמצאים אנו בימים נוראים, שהם ימים של חשבון נפש, ולכן שומה עלינו לפשפש במעשינו. ואין ספק שאחד הלקחים הוא, קודם כל, חוסר האחדות במחנה הדתי.
הגע בעצמך, אילו היו יוצאים לרחובה של עיר דתיים וחרדים כאחד, ואין לי ספק שהיו מצטרפים גם מסורתיים לתפילה המונית, המלווה בתשובה ובצדקה, היו מתכנסים כחצי מיליון, כפי שעשו זאת בהפגנת תפילה נגד בית המשפט העליון, היה הדבר הזה עושה רושם אדיר למטה, קודם כל בינינו לבין עצמנו, ואח"כ בינינו לבין זולתנו. ודבר זה היה עושה רושם גם "למעלה". ואפשר שהיינו מצליחים לסלק את רוע הגזירה. אבל לצערנו, לא כך נהגנו, ומשום כך נתחייבנו בגלות ובחורבן, וברמיסת מקומות קדושים. ה' יצילנו מפני הבאות ח"ו.
לגופו של דבר, כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות. ולא כולם ראויים לתפילה, ויש שמתעוררים ומעוררים ע"י אקט ייחודי בולט, כמו סרט כתום. והואיל והם נתכוונו לטובה, אין בכך שום דבר רע, אף שקדמונו גויים שנהגו כן, אין זה מנהג גויי.