שתייה לפני התפילה
שלום כבודו יש לי מספר שאלות בקשר לשתייה ואכילה לפני התפילה.
א. אני קמה כל בוקר בלי נדר לסליחות בסביבות השעה 4 רציתי לשאול אם מותר לי לשתות משהו חם לפני אמירת הסליחות והתפילה כמובן אחרי שאני אומרת ברכות השחר והתורה.
ב. והאם מותר לנהוג כך גם בשבת אבל לשתות ולאכול , אני קמה אחרי עמוד השחר
ג. שאלה לא כל כך קשורה מכיוון שאני קמה מאוד מוקדם לסליחות האם אני יכולה להתפלל סליחות ואז לחזור לישון ולקום עם עלות השחר ולהתפלל אז שחרית או שאני חייבת אחרי אמירת הסליחות ישר להתפלל שחרית.
א-ב. אכילה ושתייה לפני עלות השחר (וכל פעם תסתכלי בלוח, מתי זמן עלות השחר). מותר לפני התפילה ביום חול, וכן בשבת, ואין צורך בקידוש.
ג. אפשר לקרוא אחרי חצות, ולומר סליחות, ואם אח"כ האדם נזקק לישון, יכול, רק שלא יאחר לתפילת שחרית וק"ש.
תכנים לקריאה נוספת
מתי הותרה תספורת לקרוב למלכות, מי מצטרף למניין, והאם תשובה מכפרת בלי וידוי?
1 ישראל הקרוב למלכות - האם מותר לו להסתפר באופן שמגלח את פאת ראשו, היינו בלורית כמוהם?
2 האם חרש ואילם משליעםן למניין?
3 האם אדם שחזר בתשובה ולא אמר וידוי, ובווידוי אומר את כל עוונותיו - האם נמחלו עונותיו?
האם מותר בשבת לטבל הפת במלח?
לדעת הסוברים שיש גדר איסור עיבוד באוכלין, האם מותר בשבת למלוח ירקות לאכילה?
באלו נסיבות אסרה התורה מלאכת עיבוד בשבת?
הניתן ללמוד מדין איסור מליחת צנון בשבת ולהחילו בכל מקרה של מליחת אוכלין (ביצה, ירקות וכיו"ב)?
.טהרת המשפחה
לק"י
שלום לכבוד הרב
האם בנמצא ספר לעניין טהרת המשפחה לפי דרך רבינו?
בכבוד
תפילה וק"ש קודם הנץ
שלום וברכות לרב
בהלכות ק"ש פ"א הערה ל"ג כותב מארי שמותר לדעת הרמב"ם במקום דחק כל שהו להתפלל לפני הנץ וכך נהגו בתימן
לכתחילה ובאופן קבוע כדי ללמוד תורה בנחת ע"כ.
בהלכות תפילה פ"ג הוא מביא את תשובות הרמב"ם קל"ח ו רנ"ה (נדמה לי) ששם בפירוש הרמב"ם מתיר לכתחילה רק במקרה דחק גדול
וכך נראה שמארי מסיק שבדחק גדול מותר לכתחילה כגון המקרים בשאלות הנ"ל או כגון שיוצא לדרך ואין שיירות וכו'
מה לא הבנתי??
כ"כ גם בסוף דבריו בק"ש נראה סותר את כל עניין ה- לכתחילה ובדוחק כלשהו
הלכות חו"מ פ"ו הל' [יב] (יא) ופ"ח הל' ט-י
לק"י א ט' ניסן תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
א) האם מותר לצחצח בפה לאחר אכילת כזית מצה באחרונה? ובמשחת שנים?
האם הקובע הוא הטעם "כדי שיהיה הפסק סעודתו וטעם בשר הפסח או המצה בפיו" (שגם בתלמוד פסחים קיט ב לא מיבעיא אחר מצה דלא נפיש טעמיה וכו'), או הדין כי לכאורה מש"כ רבנו בפ"ח הל' ט "ואינו טועם אחריה כלום" ובהל' י "ואינו טועם אחר כך כלום כל הלילה חוץ מן המים" מוסב דוקא על אוכלין (ומשקה כנ"ל) שהרי הזכיר רבנו "ואינו טועם אחריו מאכל אחר כלל"?
מה דין אבידות המונחות במוסדות ציבוריים?
האם מוסדות ציבוריים נחשבים כרשות הרבים לעניין השבת אבידה?
האם יש משמעות לאבידה שאין לה דורשים מעל שנה?
מה דין אבידה שנראית כמונחת ולא כאבידה?
כיצד ראוי שינהגו מנהלי המוסדות בעניינים אלו והאם יש בכוחם להפקיע מרשות הבעלים ע"י התקנת תקנה?
המחתך בשבת שקית מזון חתומה היש לו חשוש לאיסור מוחק אם יקרעו אותיות?
מדוע כתב הרמב"ם:"אבל המוחק על מנת לקלקל-פטור" ולא כתב:"...המוחק שלא על מנת לכתוב..."?
האם קריעת אותיות נופלת בהגדרה של "המוחק על מנת לקלקל"?
מהם התמיהות על פסקיו של הרמ"א שאסר חיתוך בשבת או שבירת עוגה שחקוקים עליה אותיות?