דילוג לתוכן העיקרי

גויים

שאלה

שלום כבוד הרב
1)מדוע כבוד הרב אמר שאין למדים מלפני מתן תורה על איסור השחתת זרע לגוי ?הרי מפורש שברותחין קלקלו וברותחין נידונו ויורשים גיהנם וכן ער ואונן מתו מיידית על עוון חמור זה ודור המבול השחיתו זרעם על עצים ואבנים ונספו במבול ואין להם חלק לעולם הבא...אלו דברי חז"ל מפורשים...מה כוונת הרב לגבי איסור השחתת זרע לגוי שאין למדים לפני מתן תורה עליו ?האם הרב זוכר איזה מן הראשונים או האחרונים אמרו שיש לגוי איסור השחתת זרע ?כי ממש המון זמן חפשתי תשובה לכך ולא ראיתי שום ספר שרשום האם יש לגוי איסור זה
2)מי שאומרים לו להרוג גוי עובד ע"ז או להרג, מה דעת הרב ?להרג או להרוג ?ראיתי שהרב אמר דווקא על גוי שאינו עובד ע"ז להרג ולא לעבור...האם לגבי גוי שעובד ע"ז לכ"ע צריך להרוג ולא להרג ?
3)אסור למכור לגוי בית בארץ אלא מותר להשכיר לו....האם מותר להשכיר לעובד זר מסין או לתאילנדים וכד` בית ?ומה הדין כאשר יש חשש שיכניס ע"ז לביתו ?הבנתי שהיום מקילים להשכיר בית לנוצרי כיוון שאין הם מכניסים צלם לביתם
4)האם יש חילוק בין בית פרטי לדירה ?כיוון שראיתי שהרמ"א מקל לגבי דירה ואינני זוכר אם הוא מקל לגבי מכירת דירה או השכרת דירה בארץ לגוי ולא הבנתי דבריו ומה החילוק בין בית לדירה
5)הרב אמר שאסור למכור לגויים בימינו ביום אידם בלבד בארץ ישראל ושלושת הימים שלפני אין בזה איסור לשאת ולתת עמהם...קצת לא הבנתי את דברי הרב כי ראיתי בילקוט יוסף שרשום שמותר כל ימות השנה לשאת ולתת עם הגויים בימינו..האם כוונת ילקוט יוסף היא לנוצרים ושאר גויים שאינם נחשבים לכל הדעות ממש עובדי עבודה זרה וכוונת הרב הייתה רק לעובדי אלילים ממש מהודו וכד`?אם הרב יוכל להסביר לי הלכה זאת שאדע להמשך חיי..
6)ראיתי תשובה של הרב באתר שהכלל שצריך להגיד דבר בשם אומרו כולל גם דברים שאמרם גוי עכו"ם וצריך לצטט שמו...רשום "שם רשעים ירקב", כיצד יתכן לצטט שמם של אותם מינים ואפיקורסים שאומרים דבר שאמרו ?שמעתי כך מראש ישיבה שהכלל נאמר על יהודי ולא על גוי של להגיד דבר בשם אומרו
7)רשום בשולחן ערוך סימן קנג קנד אם איני טועה שמותר להתייחד עם גוי שבדוק בחסידות...מה הדין לגבי נוצרים בימינו בארה"ב במקומות עבודה שיהודי עובד ולפעמים צריך להיות איתם בחדר סגור ?ומה יהיה הדין למי שעובד ביפן בשליחות מהארץ ובעבודתו הרי יש יחוד עם גויים עובדי אלילים ממש..
8)מישהו שרוצה להעשיר את הידע שלו ולקרוא ספרי רפואה לא בשביל לימוד מקצועי אלא סתם להשכלה כללית..האם מותר לו לקרוא ספרים שיש בהם תמונות ערום של גברים בלבד ותמונות של אותו מקום אצל הגבר עם הסברים על גוף האדם וכד`...?אני מדגיש שאין הלימוד לצורך פרנסה אלא סתם להשכלה כללית
9)האם מותר ללכת לשבטה ?האם הרב מכיר את המקום והיה שם ?מה הדין כאשר אותן חורבות של כנסייה לפעמים יש איזה פסיפס שם עם ציור של יש"ו וכד` במקום קטן ואפשר פשוט לא להסתכל על ציור זה אלא לעבור לשאר המקומות בתוך החורבה..האם אפשר להכנס למקומות אלו ?
תודה רבה

תשובה

1. זהו כלל, שאין למדים לפני מתן תורה, למ"ד שסובר כן, שהרי יעקב אבינו נשא שתי אחיות. ודבר זה אסור עלינו. ואפילו דין שלא נשתנה, כמו גיד הנשה, אנו אסורים רק משום שנצטווינו בסיני, בעת מתן תורה.
גם דיני הייבום שנצטווינו בסיני, שונים מדיני הייבום שנהגו בהם לפני מתן תורה, כמו אצל יהודה ותמר.
כל זאת גם כשהדינים מפורשים במקרא, כל שכן כשאינם מפורשים במקרא, רק בדרשות של חז"ל, כמו שציינת בשאלתך.
2. שאלה זו צ"ע, כי אסור להרוג גוי, אלא שההורג גוי אינו חייב מיתת בי"ד, כדין הורג יהודי, אבל בי"ד יעניש אותו, כדי בי"ד מכין ועונשין שלא מן הדין. כמו כן, החובה ליהרג ולא להרוג הוסברה בתלמוד בסברה, "מאי חזית דדמך בומק טפי, דילמא דמו סומק טפי. ובמקרה דנן ניתן לומר שדמו של היהודי "אדום יותר", בגלל שהוא מצווה יותר במצוות. לא חלילה כדי להתיר להרוג גוי, אלא כדי להתיר להציל יהודי, גם ייאלץ בגין כך להרוג גוי. ונראה שהרמב"ם סובר כסברה אחרונה, שהרי בהלכות יסודי התורה, ה, ז, הוא כתב: "והריגת BBנפש מישראלBB לרפאת נפש אחרת, או להציל אדם מיד אנס, דבר שהדעת נוטה לו הוא, שאין מאבדין נפש מפני נפש". אבל כל הדברים שכתבנו הם בבחינת לימוד, ולא הלכה למעשה. כי אין לנו ב"ה מצבים כאלה, וה' יצילנו מהן.
3-4. מבחינה עקרונית אסור להשכיר לגוי עובר עבודה זרה בית דירה, מפני שהוא מכניס לתוכה ע"ז, ונאמר לא תביא תועבה אל ביתך, רמב"ם, ע"ז, י, ד, שו"ע, יו"ד, קנא, י. והרמ"א ציין שנהגו בזמנו להקל להשכיל גם לצורך דינר. ולא רק לצורך מחסן. והש"ך, שם, ס"ק יז, תמה עליו. והמדיקי בלשון רבינו, שכתב מפני שהוא מכניס, יראה שמדובר בדבר ודאי שזוהי המציאות, שבה נגזרה הגזרה. ולכן גויים שהם אדוקים בע"ז, אסור להשכיר להם. וגויים שאינם אדוקים בע"ז, נראה שמותר להשכיר להם, וצריכים לברר לגבי העובדים הזרים, שמשכירים להם את הדירה, אם הם אדוקים בע"ז, כי נדמה לי שלא כולם שווים.
5. אכן לפי רבינו, ע"ז, ט, ד, הנוצרים הם עובדי ע"ז ויום ראשון הוא יום אידם, ולכן אסור לשאת ולתת עמם בארץ ישראל יום חמישי ויום שישי שבכל שבת ושבת, ואין צריך לומר יום ראשון עצמו, מפני שהוא אסור בכל מקום. וכן נוהגים עמהם בכל אידיהם.
אולם בשו"ע, יו"ד, קמח, יב, הביא דעת יש אומרים שבזמן הזה עובדי עבודה זרה אינם בקיאים בטוב אלילים, לפיכך מותר לשאת ולתת עמהם ביום אידם, ולהלוותם, וכל שאר הדברים.
וכן הרמ"א היקל בשו"ע, או"ח, קנו.
ואין ספק שאין זו דעת רבינו.
ולכן בהוראתי הוריתי על יום אידם בלבד, והתעלמתי מדין שלושה ימים לפני יום אידם, ולוואי שיקפידו על יום אידם. וזאת מהטעמים הבאים: א) נהגו כדעת המקילים, עד שיש ספק אם נורה כרבינו, אם ינהגו ליפ הוראה זו. ב) בימינו, בארץ, ברוב המקרים, אין סימן היכר חיצוני לנוצרים, להבדיל מהכומרים, מהנזירים ומהנזירות. והם מפוזרים בתוכנו, חוץ ממקומות בודדים, שיש בהם ריכוזי נוצרים בגליל. אבל הנושא ונותן עמם ברחבי הארץ, איני יודע שמדובר בנוצרי, ואין הנוצרי אדוק בדתיותו, והמסחר הוא רק מסחר לחלוטין, וברוב המקרים אין בו משום הנאה לע"ז או לייקר אותה, וספק אם הסוחר הנוצרי מודה, לפי אמונתו, על הצלחתו במסחר.
6. דברי חז"ל, שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם נלמד מאותו שאמר לאחשורוש, שיש זוממים להרגו, ואת המידע הזה היא הקפידה לומר בשם מרדכי, שמסר לה מידע זה. לימים הוברר שהעובדה שהדברים נאמרו בשם אומרם, הביאה תועלת לעמנו.
ומזה נוכל ללמוד, שמסירת מידע בשם המקור, יש בהם תועלת, אם לא קרובה רחוקה, ומה לי אם המקור יהודי או גוי.
אולם, השאלה שנשאלת היא אם יש לומר עניינים שבאמונות ודעות, או במידות ודרך ארץ, גם בשם גוי.
והנה הרמב"ם לא נמנע מלומר רעיונות בענינים אלו, בשם אומריהם, אפילו הם גויים, כשם שגם מצאנו שבמשנה ובתלמוד היו גויים שהיו ידידים של התנאים והאמוראים, והביאו דברים בשמם. וכן מצאנו הרבה מגדולי ישראל שאמרו רעיונות בשם גויים
אולם הדבר פשוט הוא, שאם יש חשש שהציטוט מגוי עובד עבודה זרה, כמו גם מיהודי כופר, שיש חשש שינהג אחרים, שהדבר אסור, ושם רשעים ירקב.
7. אסור להתייחד עם כל גוי שחשוד בשפיכות דמים. השאלה היא, האם ההנחה שהיתה אז, בימי המשנה והתלמוד, שסתם גויים עובדי ע"ז, הם חשודים בשפ"ד, קיימת היום. י"א שלא. וי"א שבמדינות מתוקנות שיש דין ויש דיין, יש מקום להקל.
8. יראת ה' מסורה ללבו של אדם, ויראת מאלוקיך אני ה'. ה' בוחן כליות ולב, אם כוונת המסתכל באותן תמונות מתכוון לגירוי יצרים, או לשם לימוד בלבד . כי לשם לימוד, גם לא לשם פרנסה, מותר. ובלבד שלא יתגרה ביצרו, וה' עדו.
9. אסור להיכנס לכנסיות. והרואה אותן אומר בית גאים יסת ה', והמבקר במקום חורבות של כנסיות יכול לקיים ואתה על במותימו תדרוך. ובמיוחד על סמלם שעל הארץ.