לפי מיטב ידיעתי, יהודי תימן לא נהגו לברך ש"ץ אחרי שסיים את תפילתו. אולי בגלל העובדה שכל אחד אצלם הוא ש"ץ, דומני, שרק בימים נוראים, יש ושמעתי מברכים ש" שהתפלל כהלכה לרומם את הציבור בברכה "ברוך תהיה".
אולם הרמ"א, בשו"ע, או"ח, קלט, יא, הביא שנהגו לומר למסיים לקרות בתורה בכל פעם "חזק".
והר"ד משרקי בשת"ז לא מחק הגהה זו. ומהרי"ץ בסידורי עץ חיים בעניין קריאת התורה הביא בשם הפר"ח, שנהגו כשמסיים לקרות בתורה אומר לו החזן "חזק". והוסיף שגם נהגו שהחזן אומר לו, "ברוך תהיה".
ולא ראיתי שכולם מדקדקים בכך.