1. אכן לפי פירוש מהרי"ק, תפילה, ז, אות מט, נראה שמותר לכתחילה לעשות כן, שהרי הוא שלל את הצורך לסייג את ההיתר לברך בשנית ע"י הבאת פרי שלא היה לפניו, או ע"י שינוי מקום. והתיר לברך על פרי אחד פעמיים, אם התכוון לאכול חלקו, ובירך לפני האכילה ואחריה, ואח"כ אכל את היתר, ששוב מברך לפניה ולאחריה.
וא"כ גם במקרה שבשאלה מותר, כי הוא התכוון לאכול רק פרי זה ואח"כ אכל מפרי אחר. וכן הלאה.
ובאמת שכך משמע מדברי רבינו שלא סייג דבריו כלל.
אולם קשה להבין כיצד מותר לברך ולאכול, ולברך באחרונה, ולחזור ולברך ולאכול אם בדעתו היה להמשיך לאכול. אף שלדעת מהרי"ק בדברי רבינו, אין איסור שלא לגרור ברכות שלא לצורך. האם אינו עושה את עניין הברכות לחוכא ולאיטלולא. ולכן נלענ"ד שהדבר מותר רק כשיש לפחות עניין של נמלך, כגון שהתכוון לאכול רק מפרי זה וחזר והתאווה לאותו פרי, או לפרי אחר, ואפילו כמה פעמים, אם יש התחדשות תאווה.
2. לאור דבריי לעיל התשובה לכך שלילית. אבל נראה שגם לפי מהרי"ק התשובה שלילית, כי רק דווקא כשבירך ברכה אחרונה, הוא נתן ביטוי לכוונתו לסיים פרק אחד של אכילה.