יקירי וחביבי!
אתחיל מן הסוף אל ההתחלה.
כיצד ניתן לשמוח את שמחת הפורים בנסיבות הטבח הנורא שנעשה ע"י בן בליעל משונאי ישראל שטבח בדם קר ובאכזריות מפרחי כהונה הרכונים על תורת קודש, בישיבת קודש, בארץ הקודש, בירושלים עיר הקודש.
דע שאם מישהו נפטר שעה אחת לפני יו"ט, אפילו אביו או אמו, ואפילו בנסיבות טראגיות למדי, בטלה גזירת שבעה, ובלילה צריך האבל לקדש ולברך שהחיינו. ואם הוא ליל הסדר, עליו לקיים כל המצוות ולהודות לה' בשמחה. כי ישועות אשא ובשם ה' אקרא. צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא.
אנו בני אל חי. נבראנו ע"י אבינו שבשמים כדי לזכך את נשמותינו בעולם הזה, שהוא עולם של חושך, עולם של רשע, עולם של שקר, ובכך נזכה לחיות חיי אמת ונצח בעולם הבא.
לכן כדי שנקדש שמו יתבךר ונאהב שמו יתברך, להאיר אור קודש בעולם חשוך זה.
וכשנקטפו פרחי כהונה במשכן ה', לעיני כל ישראל, אף שהיה להם חטא זה או אחר, אבל המוות הנוראי, שהיה במשכן והפרהסיוני שאינו הולם שום חטא, הוא כדי לקיים "בקרובי אקדש". דהיינו, שהמוות יזכיר לבריות שיש קדושי ה' שהם אינם עובדים את ה' למענם, אלא למען קדושת ה'. כי מותם גרם זעזוע נורא, שבעקבותיו התהוותה תמורה רוחנית. וכך גם במקרה דנן. מותם הטראגי יגרום לתמורה רוחנית מצטברת והולך, ולכן הם מקדשים שם ה' במותם. ועוד יש להאריך, אך זה מה שניתן לכתוב בקצרה במסגרת זו.
על אופן ההודיה למי שניצל