השפעת הזוהר על הספרות היהודית מימי הביניים ועד ימינו אנו
בשם יי' אל עולם
אני יהודי הררי (קהילה בקווקז שרבניה חסידי הרמב"ם ע"ה, אך לא ידוע לי מה השפעת הקבלה הלוראנית עליה) ועולה לי אותה שאלה בכל פעם שאנו קורא ספר ממחשבת ישראל אשר מצטט את דברי הזוהר.
אני אישית אינני מאמין שהזוהר הוא מבית מדרשו של בן-יוחאי, שהרי לא מצינו אף אדם שאפילו אחרי פירסום משה די-ליאון יצא מדלתות מסתרו ונתן גושפנקא שאכן מדרשים אלו המכונים בשם "זוהר" הם מבית מדרשו של בר-יוחאי. אין זו הפתעה שאנשים פירשו את דברי המדרשים הללו כפי שעלה ברוחם, כמו שאמרתי מקודם - זאת מפני שאין הדברים נעברו בידי קבלה ממסורת שהונחלה לתלמיד מפי רבו. איך אוכל ליישב את הסתירות הללו שמצד אחד אנו היהודים אנשים רציונליים משכילים ורובינו דוגלים בשיטת הריה"ל שכל דבר שבא במסורת עולה ברמתו על דברי חכמה הניקשים מדבר הכתוב? ואיך בכלל עולה על הדעת שחכמי ישראל (חלקם הגדול) הסכימו עם ספר זה ואף ייחסוהו לרבי שמעון בן-יוחאי עצמו, שהרי אף אדם אחד לא הוכיח את אמיתות הייחוס, שלא לדבר על הדיווח שנשאר מרבי יצחק דמן עכו, שלפי הדברים הללו משה די-ליאון איננו אדם מהימן כלל.
מצפה לתשובה מהרב רצון ערוסי, שהוא תלמידו של הרב יוסף קאפח זצ"ל שיבהיר את עמדתו של הרבי המנוח בחיו, והאם הוא הסכים עם סבו, הרב יחיא קאפח זצוק"ל. עמנואל.
איני יודע במדויק את דעתו של מהרי"ק זצ"ל, כי הוא לא היה מדבר בעניינים אלו. תשובה אחת חילצתי מפיו לשאלה ששאלתיו בעל פה, מה ראה סבו זצ"ל, שביקר בחריפות את עניין ההגשמה שבספרות הזוהר והמקובלים, שהרי גם במקרא יש הגשמה. ובמיוחד שיר השירים. וגם בדברי חז"ל, וכבר לימדנו רבינו הרמב"ם דרכי פרשנות אליגורית לאלה. ואם כן, מה נשתנה, ומהרי"ק זצ"ל השיב לי בקצרה, בשקילות כדרכו, ובבהירות: לא זו דרך ולא זו העיר. תלמידים (=של סבו) שלא שימשו את רבותיהם כל צרכם הם הקדיחו את התבשיל. ומנה מספר שמות שהופתעתי לשמעם מפיו. ולא יסף. ולכן כשאני בוחן את דרכיו בעניינים אלו, מחד הוא ביקר עניינים ספיציפיים ושלל אותם. ומאידך הוא הפנה למקורות בזוהר, ויש מהן שהפניותיו נכתבו בחיוב, אני מעריך שהוא לא שלל שלילה מוחלטת אלא עניינית כדרכו של הנו"ב שאותו הוא העריך מאוד וכיו"ב. עד כאן השבתי לשאלתך את אשר נראה לי. ומכאן הנני מוסיף הערה או המלצה לכל מי שיחפוץ לקבלה. בימינו, צו השעה להרבות בלימוד משנת הרמב"ם ובהפצתה. ואין תועלת, ואולי יש נזק, בהתעסקות בדברים שהיו קשורים למחלוקת.