יקירי!
התלבטתי מאוד אם להשיב על שאלתך, כי אני כל חיי מתרחק ממחלוקת. ובכל זאת החלטתי להשיבך, כי מאז שהגיע לידי הקונטרס של הרה"ג יצחק רצאבי שליט"א בעניין נר יום טוב, נפשי לא ידעה מנוח, משום שראיתי שכבוד חכמי ישראל נרמס וכבוד העדה נפגע, ולכן החלטתי להשיבך, כי הדבר בוער בעצמותי ונלאיתי כלכל ולא אוכל. ולמען כבוד חכמי ישראל וכבוד העדה – לא אחשה.
א. אכן פרסמתי לפני שלושים שנה, בשנת תשל"ט, בירור מקיף על מנהגנו בעניין נר יו"ט, בלי התפלמסויות אישיות, ורק תורה לשמה. ברוך ה' שזיכני לכך.
ב. הנני מודיע בשער בת רבים שהיינו ידידים אני והרה"ג רצאבי, ועד היום אני מכיר בכך שהוא תלמיד חכמים, בעל ידע תורני מופלג וכתביו הם עדות לכך.
ג. אולם קונטרס זה, יותר משיש בו חידושי תורה, יש בו הרבה השתלחויות אישיות חסרות רסן כנגד מו"ר עט"ר גאון ישראל והדרו, מעמיד עולה של תורה, מעמיד עולה של רבנות ודיינות, מחזיר עטרה ליושנה, הרב עובדיה יוסף שליט"א, וכדרכו של הרה"ג רצאבי מזה שנים, הוא השתלח גם כנגד הגר"י קאפח ז"ל והגר"י צובירי ז"ל.
ואני תוהה, כלום זו דרכה של תורה? כלום דרכו זו של הרה"ג רצאבי תורמת להגנה על מורשת אבותינו, וכלום דרכו זו תורמת לכבוד עדתנו?!
ואני שואל בכנות את חבריי הרבנים הגאונים שהצטרפו לקונטרס שלו, כנראה לא מתוך ידיעה על תוכנו המדויק ועל סגנונו, האם מותר לחשות, הרי יש בקונטרס זה חילול ה' גדול. ובמקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד לרב.
ד. צא וראה מהו הרקע לפרסום קונטרס זה. הרה"ג רצאבי שלדבריו נפגע מהגר"ע יוסף שליט"א לאחר שהעליבו. כלומר שהמניע לפרסום קונטרס זה הוא הגנה על כבודו של הרב רצאבי ולא הגנה על מורשת אבותינו. וההגנה על מורשת אבותינו היא רק קרדום לחפור בו כדי להצדיק פרסום קונטרס זה, שכאמור, יש בו הרבה מאוד השתלחויות אישיות חסרות רסן נגד מרן הגר"ע יוסף שליט"א.
ה. ואם באמת ובתמים המגמה העיקרית של הרה"ג רצאבי להגן על מורשת אבות, היה עליו להתעלם מעניין הפגיעה בכבודו, והיה דן כתלמיד היושב בקרקע לפני הגר"ע יוסף שליט"א, אם נכון לחייב את יהודי תימן להדליק נר יו"ט בברכה. ודרך זו היא דרכה של תורה, והיתה יכולה להביא להישגים טובים יותר. ומאחר והקונטרס הזה פולמוסי אישי ולא רק ענייני, התקשורת עטה עליו כמוצא שלל רב, ונתנה כותרת המרד התימני בגר"ע יוסף שליט"א. אוי לאותה בושה ואוי לאותה כלימה, שבמקום משא ומתן אמיתי של תלמידי חכמים, בכבוד ובחרדת קודש, המו"מ הופך להיות פולמוס של יושבי קרנות בראש כל חוצות כמו תגרים בשוק.
ו. ועדיין לא מאוחר, למרות שכבר אירע נזק גדול, וחילול ה' גדול, שהרה"ג רצאבי להתנצל ולקבל על עצמו להפסיק לבזות תלמידי חכמים, ומקום כבוד יהיה לו בקרב רבני העדה, ובקרב רבני ישראל, כי גדול בתורה הוא.
ז. אולם כאן המקום למחות כנגד שיטה שאימץ לו לבזות את חכמי העדה. דווקא הוא שטוען שכבוד העדה ומורשתה יקרים לו, ויוצא להגנתם, פוגע מדי פעם בפעם בכבוד חכמי העדה בעבר ובהווה. במסגרת זו נתייחס רק לשניים שנזכרו בקונטרס: הגר"י צובירי ז"ל והגר"י קאפח ז"ל.
ח. הגר"י צובירי ז"ל היה שאמי. ויבל"א הרה"ג רצאבי הוא בלדי. וטבעי שיש חילוקי דעות ביניהם. אבל מהו ההיתר שיש להרה"ג רצאבי לפגוע עוד ועוד בכבוד הגר"י צובירי ז"ל גם בעבר וגם בקונטרס זה. הרי אלו ואלו, הבלדי והשאמי, דברי אלקים חיים. ויש לשאת ולתת בחילוקי דעות, ובחילופי המנהגים והנוסחאות, בכבוד ובדרך ארץ. וכי מצווה להרבות במחלוקת ובשנאת חנם?!
ט. ומכאן ליחסו לגר"י קאפח ז"ל. בעבר הרה"ג רצאבי, התגורר בירושלים, והיה מבאי ביתו של הגר"י קאפח ז"ל, ומן השואלים אותו שאלות. והנה מזה שנים, מאז שהרה"ג רצאבי עבר לבני ברק, מתבטא הוא בחריפות ובשלילה נגדו, בגלל המחלוקת שהיתה בתימן בעניין הקבלה.
וכבר בעבר אמרתי להרה"ג רצאבי, שאסור לו לעשות כן, עד שיחקור וידרוש את דעותיו האמתיות של הגר"י קאפח ז"ל. כמו כן, הצעתי לו שילך לגר"י קאפח וישאל אותו את כל השאלות הקשורות לקבלה ולאמונות ודעות, לגביהם חושד הרה"ג רצאבי בגר"י קאפח שאין דעותיו נכונות לפי מבחני האמונה של גדולי ישראל. לאחר שישמע את תשובותיו של הגר"י קאפח ז"ל, ואם אכן תשובותיו יאששו את חשדותיו יפרסם הרה"ג רצאבי את דעתו ההלכתית נגד הגר"י קאפח ז"ל ויכתוב שכך וכך שאל אותו, וכך כך השיב לו, ולכן הגיע למסקנות אלו.
הרה"ג רצאבי לא שמע לעצתי, והעדיף להשמיץ את הגר"י קאפח ואת תלמידיו, למרות שגדולי ישראל בדורנו ישבו עמו בדין שנים רבות, ולמרות שגדולי ישראל מעיינים בכתביו.
י. הרה"ג רצאבי מצדיק את התנהגותו זו, בטענה שהוא, כחכם תימני, יודע יותר מכל חכמי ישראל שאינם תימנים את הדעות האמתיות של הגר"י קאפח ושל תלמידיו.
וכאן המקום לסלק את הטענה השקרית הזאת. כי הרה"ג רצאבי הוא צעיר שנולד עשרות שנים אחרי המחלוקת, ומוצאו מרצאבה ולא מצנעא, שם התחוללה המחלוקת בעניין הקבלה. ומעל לכל, חסרונו הגדול של הרה"ג רצאבי הוא המגמתיות שבו. כי, כידוע, השנאה מקלקלת את שורת הדין.
יא. הנה צא וראה בעמ' צח בקונטרס, כתב הרה"ג רצאבי "שבתי דין שבירושלים, הרחיקום (=את הדרדעים) מקהל ישראל". כיצד לא רעדה ידו לכתוב מילים אלו. האמנם בתי דין שבירושלים הזמינו את הדרדעים, ולאחר שחקרו ודרשו בטיבם הוציאו פס"ד שיש להרחיקם מקהל ישראל?!
הרי הגר"י יצחק הלוי ז"ל שהוביל את המאבק נגד הדרדעים, היה קרוב משפחה של הגר"י קאפח ז"ל, הבר פלוגתא שלו. ועד היום עקשים ודרדעים מבני תורה מתחתנים אלו עם אלו. נכון הוא, שבגלל הסתתו של הרה"ג רצאבי ומלחמתו נגדם, יש שמבטלים שידוכים. ואין לי ספק שהרה"ג רצאבי עתיד ליתן את הדין על כך לפני אביו שבשמים, על כך שהוא פוגע בנפשות טהורות, מרבה שנאה ומטיל מום בקדשים משום שרובם של הדרדעים בימינו אינם כופרים בקבלה ובמקובלים, וכל חטאם בעיני הרה"ג רצאבי, שהם מגלים אדיקות במשנתו של הרמב"ם.
כפי שכתבתי, הרה"ג רצאבי לא מכיר את הדרדעים יותר מחכמי ישראל של דורנו. והוא גם לא רוצה להכיר אותם באמת. הוא יודע את האמת, שההתנגדות לקבלה ולמקובלים הולכת ודועכת. ולמרות זאת הוא מייחס להם את אשר הוא מייחס להם, רק כדי לרדפם. ובכך כנראה הוא מתכוון להשיג כבוד, בשל היותו חכם קנאי לדבר ה'. וכנראה שכח הוא שאליהו עלה בסערה השמימה למרות קנאותו האמתית, ונתמנה תחתיו אלישע, ושכח שחכמי ישראל לא רצו לעמוד מפני חכם בתורה משום שהיה פלגאה, ושכח שדואג שהיה ראש סנהדרין, הפסיד העוה"ב בגלל לשון הרע ורדיפת צדיק.
הנה צא וראה, שהרה"ג רצאבי מייחס לדרדעים שהם מכירים רק בהרמב"ם ולא בזולתו, ואני תמה עליו, האם כך נוהג גדול בתורה, בכך שהוא מתייחס לצעירי הצאן, ולחסידים שוטים? הרי לא נעלמו ממנו תשובותיו של הרה"ג יחיא קאפח ז"ל (שאת שמו הוא משמיט מכל פסקיו ותשובותיו), אשר מבוססות על הגמרא, ראשונים ואחרונים, ולא רק על הרמב"ם. והרי הוא גם מכיר את תשובותיו, פסקיו וכתביו של הנכד הגר"י קאפח ז"ל, שגם הם מבוססות על הגמרא, ראשונים ואחרונים, ולא רק על הרמב"ם. ומדוע הרה"ג רצאבי נטפל רק לרמב"מיים?! וכי לא מצאנו חסידים שוטים שמבטלים את כל חכמי ישראל לנגד רבם?!
על כרחך, שהרה"ג רצאבי החליט להוציא את הדרדעים מקהל ישראל, ויהי מה. ולכן הוא מייחס להם את מה שאין בהם. ודרך אגב, כלום מי שמחזיק רק מהרמב"ם (שבד"כ הוא מבטא את התלמוד), ואינו מחזיק בשאר חכמי ישראל אחרים, הוא כופר?! כשמדובר במי שאינו מורה הוראה, נכון לומר שהוא שוטה ולא כופר. והאם אדם כזה צריך להוציאו מקהל ישראל?!
יב. יתירה מזו, הרה"ג רצאבי הרחיק לכת, ומעיז לדון דינים שבלב, ובכך הוא נוטל את מידתו של הקב"ה – בוחן כליות ולב. הוא מצהיר בפני רבני אשכנז וספרד, שהגר"י קאפח ותלמידיו, הם מעמידי פנים, בכך שהם מצהירים וכותבים שהם מאמינים בקבלה ובמקובלים, אך בלבם אינם מאמינים. ולכן לדעתו יש לדונם ברותחין, ולהוציאם מקהל ישראל. כי הוא הרה"ג רצאבי, כמו הקב"ה, יודע בדיוק מה בלבותיהם. ה' יצילנו מתעוזה זו.
יג. ואגלה, שבעבר פניתי אליו בכתב, והצעתי לו, שאנו רבני תימן בארץ נפרסם מנשר כתוב וחתום על ידינו, לבני עדתנו, שאנו כולנו מאמינים בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, בנגלה ובנסתר, ומכבדים את כל חכמי ישראל והמקובלים, ונצא מלוכדים להציל את בני עמנו שהפכו לחילונים בארץ הקודש. יש מהם מחללי שבת (אפילו בפרהסיא), ויש בעוונותינו המרובים, נישואי תערובת, מתירנות ופשיעה ועוד. עלינו מוטלת מלאכת הקודש לגאלם, ורק בליכוד הכוחות ובסייעתא דשמיא נצליח בכך.
לדאבון ליבי, הצעתי הושבה ריקם.
ואנצל הזדמנות זו, לשוב ולקרוא לו ולכל רבני העדה שנתלכד ונשים סוף וקץ למחלוקת ולשנאת חנם, ודווקא כעת, נפרסם מנשר ונטקס עצה כיצד להציל את בני עדתנו מתהליך החילון, ה' יצילנו.
יד. כאמור, לצערי, הרה"ג רצאבי החליט להוציא את הדרדעים מקהל ישראל, והוא עושה הכל כדי לייחס להם מה שאין בהם. ולטענתו הוא היודע מי הם ומה בלבותיהם.
והנה, לפני מספר שנים, בא אלי ידידי, הדיין הרה"ג אבירן הלוי שליט"א, נינו של הגר"י יצחק הלוי ז"ל, שחלק בצורה תקיפה ונמרצת על הגר"י קאפח ז"ל, ואמר לי שבכוונתו להוציא ספר על סבו הגדול. הוא אסף אגרות, תשובות ושמועות, עד לכדי מספר כרכים, וביקש ממני שאכתוב דברים שיפורסמו בספר. ביקשתי ממנו את הגליונות וראיתי כי הם כוללים תעודות, מכתבים ופסקי דין מזמן המחלוקת.
גיליתי דבר מדהים. גם בזמן שבו המחלוקת הגיעה לשיאה, הגר"י הלוי ז"ל הפנה שאלות בהלכה, לרבות בדיני אישות, לגר"י קאפח ז"ל, כאשר שני הגאונים חתומים עליהם. הגר"י קאפח ז"ל התייחס לגר"י הלוי ז"ל בכבוד כרב ראשי של יהודי תימן. וברשימה קצרה שכתבתי על הגר"י הלוי ז"ל ועל הגר"י קאפח ז"ל, הוכחתי שהם נהגו כבוד זה בזה, אפילו בזמן שהמחלוקת הגיעה לשיאה, כיון שהמחלוקת היתה לשם שמים.
ואם כן ילמדנו כבוד הרה"ג רצאבי, כלום הוא הכיר את הגר"י קאפח ז"ל יותר מהגר"י הלוי ז"ל? ומדוע הגר"י הלוי ז"ל הפנה לגר"י קאפח שאלות בהלכה, לרבות בדיני אישות, אם הגר"י קאפח ז"ל הוא כופר? והרי הגר"י הלוי ז"ל היה צריך לבדל אותו ולהיבדל ממנו, ולהוציאו מכלל ישראל, ולהכריז על כל פסקיו שאינם פסקים. ומדוע הוא לא עשה כן? אם לא שידע שהמחלוקת היתה לשם שמים. והוא הכיר את הגר"י קאפח ז"ל יותר מבתי הדין שבירושלים?
טו. הרה"ג רצאבי בקונטרס מתרעם על שבעבר הגר"ע יוסף שליט"א נהג בו כבוד רב, ולפתע נהג בו באי כבוד, דבר שגרם לו לרה"ג רצאבי להעיז פניו בפני מרן הגר"ע יוסף שליט"א.
והרי הרה"ג רצאבי היה צריך לשאול את עצמו, מה קרה לגאון עולם כמו הגר"ע יוסף שליט"א ששינה את טעמו כלפיו. אם לא שעיניו החדות של הגר"ע יוסף שליט"א גילו, גם מה שבין השיטין בכתיבתו של הרה"ג רצאבי. וכאמור, בין השיטין יש זלזול בחכמי ישראל, ולכן כתב את אשר כתב כדי לעורר את הרה"ג רצאבי שייתן אל לבו, שתורה וענווה ירדו כרוכות זו עם זו מן השמים. וכל הכורך את התורה עם כבוד עצמי, עושה את התורה פלסתר, ומחלל את שם ה'.
טז. כאן המקום להבהיר, אין מרן הגר"ע יוסף שליט"א רודף תימנים, אלא יש לגר"ע יוסף שליט"א שיטה הלכתית שמגמתה אחדות ישראל. ולכן, לדעתו, התלכדות כל העדות לרבות האשכנזים, סביב מרן מחבר השו"ע, תביא את האחדות. אלא שאין הוא מורה לאשכנזים לנהוג כמרן, כל עוד יש להם בתי דין משלהם, וכל עוד אינם כופים דעתם על בני עדות המזרח.
לא כן לגבי עדות אחרות (=תימן, מרוקו, בוכרה ועוד), שספק בעיניו אם יש להם בתי דין משלהם, ובעיקר כשהוא רואה שאינם מלוכדים, וכל שיש מחלוקת בתוכם, הוא מורה להם לנהוג כמרן.
הוא נאמן לשיטתו זו, עד כדי כך, שלמרות מוצאו הבבלי, הוא אינו פוסק כמו הבן איש חי, אלא כמרן, למרות שקמו נגדו בעניין זה מבני עדתו. כך שלא נכון לייחס לגר"ע יוסף שליט"א יחס מזלזל כלפי יהודי תימן. ולכן, כל הרוצה להגן על מורשת עדתנו, אל יתקוף את הגר"ע יוסף שליט"א, ובוודאי לא ברמה האישית, ולא ייחס לו מגמה נגד התימנים. אלא יש דרך אחת, זולתה אין, מו"מ הלכתי ענייני, בכבוד, כתלמיד היושב בקרקע לפני רבו. זו הדרך האמתית, אין זולתה.
וכל הנאבק על מורשת אבותינו תוך פגיעה בכבוד הגר"ע יוסף שליט"א, חטאו גדול, ומחלל שם ה', והוא גם מחטיא את המטרה. וכל שכן במקרה דנן, שלצערנו, המאבק על מורשת אבותינו שימש קרדום לחפור בו, למי שיצא להגן על כבודו.
יז. לכן הנני קורא להרה"ג רצאבי, חזור בך, היזהר מדין שמים. זכור, יש לך מקום כבוד בשל תורתך, נטוש את השנאה והמחלוקת, הפסק לבזות תלמידי חכמים. ותורתך תכריז עליך בראש כל חוצות, שהנך בר אוריין ובר אבהן. וסוף הכבוד לבוא, כי אתה ראוי לכך. וה' יודע שדבריי אלה נובעים מתוך הערכה אמתית לתורתך, ומתוך דאגה אמתית לכבודך.
יח. אני קורא לכל רבני העדה, ובמיוחד לרבנים שהצטרפו לקונטרס, לפנות להרה"ג רצאבי ולבקשו להתנצל בגין שגיאותיו בקונטרס זה, ובגין שגיאותיו בליבוי השנאה והמחלוקת בקרב עדתנו. לדאוג לכך שכולנו, כאמור, נחתום על מנשר שבו נתלכד סביב האמונה בתורה שבכתב ושבעל פה, בנגלה ובנסתר, ובכבוד כל חכמי ישראל והמקובלים, ונרכז את מאמצינו להצלת בני עדתנו מצפרני החילוניות.
וננהג כולנו בלדי ושאמי, כל אחד לפי מורשת אבותיו, בכבוד, בדרך שהורונו חז"ל, שאלו ואלו דברי אלקים חיים. בד בבד נקיים מו"מ הלכתי אמתי בינינו לבין עצמנו, לאמתה של תורה ולכבודה של תורה. אבל, למען ה', די, די, די לשנאת חנם בינינו, כי מן השמים יתבעו תחילה את רבני העדה, מן המקודשים שבה.
הנה יקירי השואל, בשאלתך גרמת לי לכתוב תשובה זו, בניגוד לדרכי, אני מתרחק ממחלוקת, אבל ה' יודע שאין בלבי שום שנאה להרה"ג רצאבי, וידי מושטת לשלום עמו ולידידות עמו כבעבר. אני מתפלל ומאמין שתשובתי זו לא תרבה מחלוקת, אלא תקרב השלום, כי לאמת יש עוצמה. והאמת תורה דרכה, שכולנו נודה באמת הזועקת מכל שיטה ושיטה, שיש בתשובתי זו.
וה' יצילנו משגיאות, ויניחנו לעבדו באמת, ויזכנו ליאור באורו ולעסוק תדיר בתורתו הקדושה, אמן כן יהי רצון.