שלום לכבוד הרב יש לנו בישוב מניין תימני לא גדול כ17 איש, שפעיל רק בשבתות וחגים. המניין בין כ6 שנים, וכשלוש שנים המניין עשה שילוב בין שני נוסחי התימנים "שאמי" ו"בלאדי" לאח"כ מכן קם ה"מורי" של הבית כנסת ועשה דין ודברים והשמיט את כל החלקים שהיו מתוך הסידור השאמי (החלקים העיקרים הם:"מזמור לתודה" בערב שבת, ותוספת ל"ויברך דוד" בבוקר) בהתחלה לא יחסו לכך חשיבות אך לאחר כחצי שנה עזבו כמה מתפללים בנוסח השאמי ועברו למניין המרכזי בישוב, חשוב לציין שרוב המניין שאמי לאחר שמחת תורה הגיעו להסכם שמשלבים חזרה מספר קטעים מהשאמי והמתפללים שעזבו חזרו, אך ה"מורי" של הבית כנסת הפסיק להיות פעיל בבית כנסת וזה יצר מחלוקת בבית כנסת ומצב רוח לא נעים ה"מורי" טוען שאם מתפללים בנוסח "שאמי" הוא לא יהיה פעיל במניין. זה התחיל בכך שהוא הפסיק לפתוח את הקטעים שה"מורי" נוהג לפתוח והוא גם הפסיק להוציא ספר תורה האם המתפללים בנוסח "שאמי" צריכים לוותר על מנהג אבותם או שה"מורי" צריך לוותר על מנהג אבותיו ולזרום אם התוספת? השבת קרה מקרה שקרה כבר מספר שבתות שהוא סרב להוציא ספר תורה ואני הוצאתי (אני בן 19.5) והוא טען שאם אני לא יודע לתקן אז אסור לי להוציא ספר תורה ואני הוצאתי משתי סיבות עיקריות 1.ביזוי ספר תורה כי אף אחד לא רוצה להוציא ו2. מכיוון שאבי אמר ומצד כיבוד הורים אני משתדל לא לסרב. מה עושים במצב כזה? תודה ושבוע טוב