לכבוד הרב ערוסי בעניין חוקות הגויים
1. מהם גדרי הצו ההלכתי "בחוקותיהם לא תלכו".
2. האם אחד או יותר מן המנהגים שלהלן אסורים באיסור זה:
א. כיבוי נרות בעוגת יום הולדת (למעשה כל עניין חגיגת יום הולדת).
ב. אמירת "לחיים" והשקת כוסות זה בזה בזמן שתיית שיכר.
ג. השמעת צפירה מונוטונית בימי זיכרון לאומיים.
3. בימינו שלבוש, גילוח ותספורת היהודים דומה לשל רוב הגויים המערביים, האם אין זו חובה מדין "בחוקותיהם לא תלכו"
לסגל לעצמינו לבוש, גילוח ותספורת מיוחדים לנו?
בתודה כנה.
1. רק מנהג גויי דתי - אסור. לא מנהג גויי חילוני (=חולין).
2.א. לפי רבינו, ע"ז, ט, ה, נראה שאסור. שהרי יום הולדת של המלך הגוי - אסור עלינו כיום אידם. וכן יום הולדת של גוי רגיל לע"ז, אסור כיום אד לאותו אדם בלבד. וא"כ יוצא שיום הולדת שורשו בע"ז. ולכן אין לנהוג יום הולדת. אולם מהפוסקים האחרונים נראה שלא אסרו, עיין לדוגמה, שו"ת אגרות משה, או"ח, חלק ד, לו.
ב. אמירת לחיים בעת שתייה היא מנהגנו, תזכו לחיים טובים וכיו"ב. אבל השקת כוסיות איני יודע אם הוא מנהג גויי דתי.
ג. מנהג העמידה בצפירה הוא מנהג גויי חוליני, לא דתי, התהוותו בצבא וכיו"ב.
3. ברור שעדיף שננהג כמו אבותינו גלוחי ראש, מגדולי פאות וזקן, אבל המגלח זקנו בסם - מותר.
המגדל שיער ראשו - אין בכך איסור. אלא א"כ הוא מקיף שיער ראשו. לעניין הלבוש, אין יותר טוב מלבוש של שמלה כמו בתימן וכמאמר הכתוב "שמלתך לא בלתה מעליך". זה גם צנוע וגם בריא למזג האוויר של ארץ ישראל, עיין מחקרו של ד"ר בר זוהר. אבל לבוש חולצה ומכנסיים או חליפה, אמנם הוא כלבוש הגויים, אך אינו מנהג גויי דתי אלא חילוני.