דילוג לתוכן העיקרי

סירוב פקודה

שאלה

לק"י
לכבוד הרב רצון הי"ו
בשלום רב
ברצוני להתייחס כתלמיד לפני רב לתשובתך על סירוב פקודה.
כמובן שכולנו משרתים בצה"ל, כמו כן כמובן שכולנו נגד סירוב פקודה, דאל"כ הצבא יתפרק[כלשונך בתשובה].
אולם רבנו הרמב"ם פסק בהלכות מלכים ומלחמות[פ"ג ה"י] "ואין צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצווה שאין שומעין לו" וכי רבנו לא חשש שצבא המלך יתפרק?
כ"ש במצווה חשובה זו של ישוב א"י שבאים משומדים ורוצים להחריב את ארצינו נחלת אבותינו ולתת אותה לזרים, ומשתמשים בחיילנו המסכנים כדי לעבור על איסור "לא תחנם"[וכ"פ רבנו בהל' ע"ז פ"י ה"ה] וכי על כגון דא לא צריך לסרב והרי מלכותא דארעא אמרה לעבור על איסור?
ועוד- לא ירדתי לסוף דעתך בדבר החילוק בין חילול שבת להחרבת הארץ. לו יצוייר שיקום מנהיג רשע ויחייב כל חייל לאכול חזיר והשלטונות יגרמו לכך שהיא תהיה חוקית לפי ההליכים הפורמליים, גם הכא החיילים יצטרכו לא לסרב? וכי יעלה על דעת חייל לאכול חזיר? מדוע מחלקים בין מצוות ישוב הארץ לשאר מצוות?
אשמח מאד לתגובה
בברכת השיבה שופטינו כבראשונה. בשו"ט.

תשובה

יקירי!
בהוראת ההלכה צריכים להיות מציאותיים ומעשיים. ועניין חיוב לאכול חזיר לא יהיה לעולם. ולכן אין לדמות עניין לעניין. בעיית הבעיות שהשלטון הלא דתי במדינת ישראל אמון על הדוקטרינה הדמוקרטית. ולפי דוקטרינה זו, יש לשלטון שבסיסו רוב פוליטי בכנסת, סמכות לוותר על שטחים משטחי ארץ ישראל, כדי לשמור על מדינת ישראל בגבולות, שלדעתם הם בטוחים. כלומר לא מדובר בשלטון שמתכוון לוותר על ריבונות ישראל על ארץ ישראל בשטח מדינת ישראל. שונה הדבר, אם השלטון אמון על מדינת ישראל כל אזרחיה, אז לענ"ד, אין לדתיים להשתתף בממשלה כזו, ואפילו לא בכנסת. כי מדינת ישראל וכל אזרחיה פירושו של דבר שכל רוב שיהיה, ואפילו רוב ערבי הוא ינהל את המדינה והוא הריבון. מה שאין כן שלטון שאמון על העקרון שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי. אנחנו מאוד כואבים ודואבים, שטרם הצלחנו לשכנע אותם להיות נחושים למען ההכרה שכל ארץ ישראל היא לעם ישראל ושיש להיאבק למען יישובה. אבל מה לעשות. כלום נתפרק ונפסיד גם את המעט חלילה. וכדי שתבין אותי היטב, עיין היטב היטב בדברי החזו"א בעניין הדין מורידין לבור.