שלום עליך מארי
שאלתי הראשונה: שמעתי הרמב"ם אומר שאין יסורים ללא עוון. האם הרמב"ם מסכים שישנה אפשרות שה' מיסר אדם ומקשה עליו כדי להיטיב לו יותר באחריתו? מה שנקרא 'יסורים מאהבה'.
אם לא, הכיצד מתורצת הגמרא המפורשת בברכות דף ה'. שם מתואר בהרחבה על "כל שה' חפץ בו מדכאו בייסורים..." וכד'.
שאלתי השניה: האם אסור לומר את הפסוקים "רפאני ה' וארפא..." בין פס' דזמרא לבין "ישתבח"?
שאלתי השלישית: נניח סיימתי תפילת 18 ערבית. החזן עדיין מתפלל עמידה. באיזה שלב מותר לי לעקור רגלי לאחר שפסעתי אחורה?
באיזה שלב מותר לי לעקור רגלי לאחר שפסעתי אחורה במקרה שסיימתי מנחה כאשר החזן בברכת השנים בזמן החזרה?

תודה רבה וברוך תהיה...