משנה תורה להרמב"ם,אהבה,הלכות תפילה,פרק י"ב הלכה י"א: "...ולא יתרגם מתוך הכתב אלא על פה...והקטן מתרגם על ידי גדול ואין כבוד לגדול שיתרגם על ידי קטן...".כסף משנה:"...ופשט הלשון...אלא אגדול קאי שאינו כבוד לו לתרגם על ידי קטן".שאלתי היא,האם מכאן משמע שלגדול אסור להיות המתרגם בשעת קריאת התורה?,וכשעולה לתורה ילד קטן למברך "שישי",האם לגדול אסור לתרגם (ומדובר שאין ילדים בבית הכנסת לתרגם)? למה מתכוון הרמב"ם במילה קטן- האם לפחות מבן 13 ויום אחד,או לקטן בחכמה ובמעמד? והאם קטן,לפי ההגדרה ההלכתית,יוכל למלא את דרישת ההלכה לתרגם על פה? אודה לרב,בכל לב,על תשובתו המפורטת כפי האפשר.מאת צ"ח.