תפילה וק"ש קודם הנץ
שלום וברכות לרב
בהלכות ק"ש פ"א הערה ל"ג כותב מארי שמותר לדעת הרמב"ם במקום דחק כל שהו להתפלל לפני הנץ וכך נהגו בתימן
לכתחילה ובאופן קבוע כדי ללמוד תורה בנחת ע"כ.
בהלכות תפילה פ"ג הוא מביא את תשובות הרמב"ם קל"ח ו רנ"ה (נדמה לי) ששם בפירוש הרמב"ם מתיר לכתחילה רק במקרה דחק גדול
וכך נראה שמארי מסיק שבדחק גדול מותר לכתחילה כגון המקרים בשאלות הנ"ל או כגון שיוצא לדרך ואין שיירות וכו'
מה לא הבנתי??
כ"כ גם בסוף דבריו בק"ש נראה סותר את כל עניין ה- לכתחילה ובדוחק כלשהו
רק כשיש דוחק גדול מותר לכתחילה להתפלל שחרית מעלות השחר, ונראה שמה שכתב בק"ש בדוחק כל דהוא, התכוון לומר, אע"פ שאין מדובר בדוחק גדול ביותר שהוא בבחינת אנוס. שהרי מארי התייחס בק"ש ליוצא לדרך, ומארי בהל' תפילה ביאר שהיוצא לדרך מתפלל שחרית לכתחילה מעלות השחר, שמא לא ימצא שיירא.
הרי שמה שכתב בק"ש דוחק כל דהוא, כוונתו לדוחק גדול שבהלכות תפילה, ועל דרכנו למדנו, שדוחק גדול שכתב בהל' תפילה הוא דוחק בינוני, ולא הגיע לכלל אנוס.