שאלה במשנת רבינו
לק"י
שלום רב לכבוד תורתו.
כשכותב רבינו בפ' חמישי הלכה חמישית [לפי הדפוסים] "נשים שאמרו להן גוים...ואם לא נטמא את כלכן-יטמאו כלן,ואל ימסרו נפש אחת מישראל..."
ושאלתי היא בסדר כשאף אחת רוצה ללכת אליהם ולהציל את חברותיה יטמאו כולן אבל כשיש אחת המוכנה להקריב את עצמה למען חברותיה גם אז יטמאו כולן?
או שהיא תלך מרצונה ואף אחת לא תשלח אותה.גם אז כל חברותיה תלכנה עמה להיטמא?
[שאלתי רק לדעת את אמת ההלכה ולא למקרה שקרה לי ב"ה]תודה רבה ויהי רצון שה' יהיה בעזרך בבניין המכון הנפלא הזה,אכי"ר.
המצפה לישועה
כלל יהא נקוט בידך, שהדין יהרג ואל יעבור, או יהרגו כולם ולא ימסרו להם אחד מישראל, וכן יטמאו כולן, ולא ימסרו אחת מהן, אין הכוונה שייהרגו מרצון, כמתנדבים לעשות רצון הצורר, ואין הכוונה שהנשים יתמטאו כולן מרצונן כמתנדבות, כדי להציל אחת מהן, אלא שיתנגדו וייאבקו ויילחמו עד טיפת דמם האחרונה, אם אין בידם אפשרות בריחה והימלטות מאותו מקום, כך שהנהרגים ולא עוברים נהרגים בעל כרחם מתוך התנגדות. והמתטמאות בעל כורחן מתוך התנגדות ואין היתר שאדם יתנדב למות, במקום חברו (חוץ מבמלחמה) ואין היתר שאישה תתנדב להיבעל לגוי, כדי להציל אחרת ממציאות נוראה זו.