מתי לגשת לדיין ?
שלום ,
ברצוני לשאול שאלה להלן פרטי המקרה:
לפני כחודש וחצי רב שמיתפלל איתנו ביקש הלוואה ע"ס 20,000 ש"ח מבית הכנסת , בית הכנסת משיקולים שלהם לא אישר לו , ששמעתי על בקשתו היתקשרתי מיוזמתי אליו והצעתי לו שאני אלווה לו סכום זה , ביום ה- 20.1.2010 הוא קיבל את הכסף וסוכם שב- 10.2.2010 הוא יחזיר לי את כל הסכום ( לטענתו אשתו צריכה לקבל פיצויים) .
רק ב- 24.2.2010 זכיתי לקבל ממנו צק ע"ס 7,000 ש"ח וזאת לאחר בקשות חוזרות ונישנות , ב- 25.2.2010 הופקד צק ע"ס 7,000 ש"ח שחזר ואני חוייבתי בגינו על 13.5 ש"ח .
עד היום 5.3.2010 לא זכיתי לקבל ממנו את שאר הכסף וכמובן שאני בקשר טלפוני איתו ותמיד הוא מתנצל ואומר לי שהשבוע הוא סוגר את החוב .
ששאלתי את גבאי בית הכנסת מדוע הם לא אישרו לו את ההלוואה , תשובתו היתה כי לפני כחצי שנה הוא לווה כ- 20,000 ש"ח מבית הכנסת ועד שהחזיר את הכסף לקח כחצי שנה , מה שסוכם בהתחלה על פחות .
מצב זה לא נעים לי , אך מצד שני אני לא צריך לשלם את הצק שחזר , וכיום אני במינוס בחשבון אז אני צריך לשלם לבנק את הריביות בגין המינוס .
שאלתי היא עד מתי אני צריך לשתוק ולבקש ממנו ומתי לתבוע אותו לדין?
כל אימת שמגיע מועד הפרעון ואין החייב פורע החוב, זכאי המלווה לתבוע את החייב לדין. הדבר פשוט שהחייב חייב על דמי עמלה שנגבו מן המלווה בגין השיק שחזר. אשר לריבית בגין הגרעון יש צורך ליידעו ולהתרותו, שהפיגורים בפרעון גורמים ריביות, ואז יתחייב בהם.