נבואה
לרב רצון שלום וברכה.
בעבר שאלתי את הרב שאלה בנושא הנבואה והרב הזכיר אז שישנו הבדל בין נביא המתנבא לעצמו לבין המתנבא לכלל.
הרב אמר אז שהמתנבא לכלל זהו עניין ניסי מיוחד ואילו המתנבא לעצמו זוהי הנבואה הטבעית עליה מדבר הרמב"ם שהיא שלמות אנושית.
אם יוכל הרב, לציין לי את המקור במורה נבוכים ממנו נלמד דבר זה. שלכאורה ההבדל בין המתנבא לעצמו למתנבא לכלל, הינו באופיו של הנביא וגדלותו וכמו שהרמב"ם אומר שיש אדם שלימודו מספיק לעצמו וישנם כאלו שמתעוררים ללמד אחרים וזוהי הסיבה הראשונה לכתיבת הספרים. או שמא זו הייתה כוונתו של כבוד הרב, שכיון שהדבר תלוי באופיו של הנביא זהו גופא הנס המדובר.
לא בדיוק. אלא המתנבא לעצמו, הרי הנבואה היא שיא שלמותו השכלית. והגעתו לעל שכלי אינה תלויה ברצון ה'. והמתנבא לאחרים, אף שראוי הוא להיות נביא, נבואתו תלויה ברצון ה'. עיין יסודי התורה בפרק העוסק בעניין הנבואה.