הקדמת המורה
לק"י
שלום רב לכבוד הרב.
ברצוני לשאול אודות הנאמר בהקדמת המורה לרמב"ם
באומרו שם"...לפי הסבה השישית. וכך ימצא במדרשות ובהגדות... כפי הסבה הזו, ולפיכך אומרים אין מקשין.."
א. כיצד מסבירים הסתירות?
ב. מדוע הן קיימות?
ג. כיצד הינן מתקיימות בדברי קבלה?
ד. האם ישנן דברי קבלה אשר יסודותן בהשקפה? ואם כן סתרי אהדדי?!
ה. הדברי הגדה נכללין באשר קבלנו בסיני(שהרי אינן פירוש המצווה. או שמא הינן כן פירוש המצווה
בצד ההשקפתי שבמצווה?) או שהינן משלים בהן המחישו לנו חכמים השגתן אשר קיבלו בקבלה והמשלים נתחדשו לפי הבנת התלמיד?
ו. ולסיכום מה הוא האופן בו יש לגשת לדברי הגדה?
אודה לרב רבות על זמנו ועמלו ואאחלו שיזכה להמשיך דרך רבותינו בהרבצת תורה לרבים ושכל מעשיו יהיו הפקת רצון מאת הש"י אכי"ר.
סתירות כאלה בסיפור המקראי או האגדתי, הן מכוונות, ונועדו לעורר הקורא לעיון, ולספק לו גירוי לדרוש דרשות ממקורות אלו. ואם במקרא ההלכתי, התורה נדרשת בשלוש עשרה מידות, הרי באגדה, וכן בסיפור המקראי, שאינו הלכתי, נדרשים בשלושים ושתיים מידות, כדי להפיק את מקסימום הדרשות המוסריות והמושכלות מאותם מקורות.
תכנים לקריאה נוספת
לשיטת הנוהגים בתפילה אחת, האם חייבים גם במוסף של ר"ה לחזור מלה במלה אחר הש"צ?
מכיוון שבימים אלו שליח ציבור מוציא ידי חובה גם את היודע להתפלל, האם ניתן להסתפק בשמיעה ועניית אמן?
איזה גדר של הסגת גבול יש בשינוי מנהגים קדומים ואילו בעיות הלכתיות עלולות להתעורר עקב כך?
קריאת תהילים לרפואה
לק"י
שלום כבוד הרב,
כתב רבינו בהלכות עבודה זרה, פרק יא, הלכה יב, שאין לעשות דברי תורה רפאות גוף. והוסיף רבינו "... הבריא שקרא פסוקין או מזמור מתילים... הרי זה מותר". משמע מדברי רבינו שהחולה אסור לו לקרוא תהילים לרפואתו קל וחומר לרפואת אחרים.
על מה סומכים המתירים קריאת תהילים לרפואה? היש היתר כזה בשולחן ערוך או ברמ"א?
בברכה
תשובות הרמב"ם לרבינו אפרים - תשובות כב-כג
האם מותר ללמד גוי תורה?
דעת הרמב"ם בעניין לימודי חול אסטרונומיה גיאומטריה והנדסה
שאלות במשנת הרמב"ם
לק"י
לכבוד הרב
ברשותך אציג לפניך מס' שאלות:
1. לא מזמן קראתי את מאמר "שלושת השבועות" שבו מוכיח מהרי"ק ש"שלושת השבועות" לא קיימות לדעת רבינו מכיוון שהן לפי דעה שלא נפסקה להלכה,ובכן ברצוני לדעת איך דבריו מתיישבים עם תרגום יב"ע לפסוקים בשיר השירים שמתוכו עולה (לפי מיטב הבנתי) ש"שלושת השבועות" הן לפי הגמ' במסכת כתובות לפי כל הדעות?
2. האם לדעת רבינו יוצאים ידי חובת ציצית מדאורייתא רק ע"י טלית (מצמר או פשתים,כמובן),(ולא ע"י גופיית ציצת מצמר כפי שאני נוהג היום)?[אנא פרט בעניין]
הכותב ביד שמאל ואילו שאר פעולות עושה בימינו, באיזה יד יניח תפילין?
אם יהיה דינו לענין הנחת תפילין כאטר, איזו יד תיחשב כ"יד כהה"?
מהו המבחן הקובע לענין הנחת התפילין, רוב הפעולות של האדם או פעולת הכתיבה?
מהי הפשרה שקובע הגר"ע יוסף בדין הנחת התפילין ליהודי בנסיבות אלו?
טלית ותפילין בשקית אחת, איזה מהן יקדים?
מהי שיטת רבינו הרמב"ם בשאלה זו ומהי שיטתו של מרן השו"ע?
הטלית (תדיר) והתפילין (מקודש יותר), היש במקרה זה רלוונטיות לכלל: "תדיר קודם"?
האם ניתן בנסיבות אלה להפעיל בלעדית את הכלל: "מעלין בקודש"?
האם מותר בשבת לטלטל פנס סולארי שהופעל מערב שבת לצרכי תאורה?
האם העובדה שהטעינה של הפנס המתבצעת באמצעות אנרגית השמש מוציאה אותו מכלל מוקצה?
לאיזה סוג מוקצה שייך הפנס הסולארי ועד כמה קביעה זו משפיעה על היתרים או איסורים בשימוש בו בשבת?
הישנם הבדלים בדיני פנס זה ביחס לשימוש בדיני פנס חשמלי ביום השבת עצמו לאור החשיפה של פנס זה לשמש?
יש לו כמות שמן מצומצמת שאינה מספיקה לשיעור זמן ההדלקה, האם רשאי להדליק נר חנוכה בברכה?
היש צורך לכבות הנר ולהוסיף שמן ע"מ שיחשב להדלקה שיוצאים בה ידי חובה?
"הדלקה אינה עושה מצווה", מדוע חכמים לא הסתפקו בזאת אלא הוסיפו "ואין הנחה עושה מצווה"?
מה ניתן ללמוד מדין הנרות במקדש שהדלקתן מצווה מן התורה?