דיני ממונות של תורה מול חוקי המדינה
שאלה
אמר לי מישהוא שדיבר עם מארי קאפח שאמר לו מארי שאין תוקף לדיני ממונות של תורה מול חוקי המדינה והרשיות המקומיות ושאין עניין לדון בדיני תורה כשיש כאלה (ושזה אפילו נוגד את דין התורה). מהו טעמו של מארי (מצד דינא דמלכותא דינא, מצד שדיני ממונות של תורה ניתנו רק למציאות שאין חוק אחר וכו') ומה דעת הרב?
תשובה
לא ידועה לי עמדה כזו של מארי. מארי ידע על פעילותי הענפה בעניין משפט התורה ובתי דין לממונות, ומעולם לא אמר לי דברים כאלה.
הוא היה סקפטי אם נצליח, אבל לא שלל.
לגופו של דבר: לפס"ד של בתי דין לממונות יש תוקף חוקי כפס"ד של כל בורר, אם הדיינים החתימו את הצדדים על שטר בוררות. יש חוקי מדינה שגם ההלכה מכירה בהם כדינא דמלכותא דינא או כמנהג המקום. אבל חלילה לחשוב ששיטת המשפט הכללי יִיתרה בימינו את משפט התורה, בגלל דינא דמלכותא דינא.