גיוס לצבא וצדיק גוזר והקב"ה מקיים.
הרב השיבני לגבי עמדת הגר"י קאפח בעניין גיוס לצבא כך:
"אני יודע מה כתוב בפירושו על ת"ת, ועל ההוראה שנתן לי, שמדין עת לעשות לה' הפרו תורתך, מותר ללמוד במסגרת של תורתו אומנותו.
והורה לנו שיש לשנן בפני האברכים שיצרבו בתודעתם את ההיתר, שהוא רק בבחינת עת לעשות לה' הפרו תורתך".
אולם אחר המחילה הרבתי מכב' תורתו, הרי ברור כי כב' הגר"י קאפח לא דיבר כלל על היתר שלא להתגייס לצבא אלא רק על היתר שלאברך מותר להתפרנס ממילגת הכולל ולא לעבוד למחייתו. לא לחינם הזכרתי בשאלתי הקודמת כי הגר"י קאפח אהב את אברכי הכולל של הישיבות של הציבור הדתי לאומי שגם הם לומדים בכולל ולא עובדים אלא "תורתם אומנותם", עם זאת, הם שירתו בצבא!
האם כב' תורתו יכול להבהיר את העניין? תודה רבה.
ובעניין המשפט "צדיק גוזר, והקב"ה מקיים". האם יש משפט כזה בחז"ל, כי כמדומני שלא, אלא יש משהו דומה שהצדיק מבטל גזרות קשות. שוב תודה רבה.
א. אכן מארי ראה בחיוב את שיטת חיילי ישיבות ההסדר, אולם נתן המלצה חמה לכולל אברכים, שהיו בהם שטרם שירתו בצבא, מבלי להסתייג, וכן דרש שיצרבו בתודעתם, שהם לומדים כתורתם אומנותם, מדין עת לעשות הל' הפרו תורתך. יש להוסיף שמארי בירך בחום רב את חבירו, ששימש כרב מקום בארץ, בגלל שאותו רב זכה וכל בניו היו בני תורה, למרות שאותם בנים לא שירתו בצבא, ולמדו בישיבות ובכוללים.
ב. בכח תפילתו של צדיק שמצליח לעורר העם בתשובה שלמה, כמו משה רבינו בתפילותיו אחר חטא העגל, יוצרות מצב, שהעונש שה' קבע, למי שקבע, בגלל מצבו הרוחני הירוד, ומכח התפילה, החייב או החייבים התרוממו לדרגה רוחנית גבוהה, וכך יצא החייב מכלל הגזירה, וניצל.