בדין טלטול מוצרים בשבת
לק"י
שלום וברכה לכבוד הרב!
במסגרת שיעור "הלכה יומית" הרב דיבר על קניית פירות וירקות בימי ראשון, שעל אף החשש שמא הובלו בשבת - יש מקום להקל. והרב דן על כך מצד פירות שהובאו מחוץ לתחום.
ואצלנו בבית היה מעשה: קרובי משפחה שלנו גרים במושב בצפון הארץ, ולצערינו אינם מקפידים לשמור שבת, ורצו להגיע לביקור בשבת (יש עוד קרובי משפחה באיזור), ו"על הדרך" להביא לנו פירות או ביצים מהמושב - לטוב לנו - שכך מחירם מוזל, והוא בעל איכות יותר טובה. אימי שתחי' ביקשה מהם שלא יביאו איתם שום דבר עבורינו, כיון שאינה רוצה שהדבר יובל תוך חילול שבת. סופו של דבר הם באו בשבת (בלי להביא דברים עבורינו), ואמרו שהם שאלו לקרוב משפחה אחר, שהוא חרדי, והוא שאל לרבו והתיר לו. וכן שאלנו תלמיד חכמים אחר והתיר לנו.
ואני בעניותי קשה לי: היה בדעתי לדון את העניין מצד דין גוי המביא חלילין בשבת (שבת פרק ו, הלכה ו), שמוכח ממנו שהדבר אסור לכתחילה, ורק בדיעבד ניתן להשתמש ודווקא שימתין למוצ"ש שיביאו מאותו מקום!
ואחר הקדמה ארוכה זו, אפנה לשאלתי: א) בדברי הרב במסגרת הלכה יומית, לא הובא סייג זה (להמתין למוצ"ש בכדי שיבואו מאותו מקום), ושמא אין להשוות בין הדינים? ב) גם אם נלך לפי ההיתר שהרב פסק במסגרת הלכה יומית - האם אין מקום לחלק בין רשתות גדולות, ובין בקשה פרטית בין קרובי משפחה? נראה בעיני כי בכך שבת תהא זולה בעיניהם! ועוד, שעלולים לבוא להתיר לכתחילה לבקש מהם שיעבירו עבורינו דברים!
מחילה על האריכות, רציתי שהדברים יהיו ברורים.
תודה מראש.
בוודאי שאסור לכתחילה לומר לגוי להביא לו בשבת כלים או פירות כשהדבר כרוך באיסור הוצאה מרשות לרשות לפי דין תורה (עיין דברי מארי, שבת, ו, ו, סוף אות ט, עמ' קכד). ואם עשה כן, ימתין למוצ"ש בכדי שייעשו. וכל שכן שאין לומר ליהודי לעשות כן, או להתיר לו לעשות כן, כי זה בגדר של לפני עיוור לא תתן מכשול, או מסייע בידי עוברי עבירה.
ובוודאי שלא ישתמש בה בשבת, אלא במוצ"ש, אבל יש ספק אם צריך שימתין בכדי שייעשו, כי חז"ל לא גזרו בדבר כזה שלא היה שכיח.
ומן הראוי להחמיר כן.
בהלכה יומית דנתי על יום ראשון ואילך ובגלל מצב נתון במשק, שאינו בשליטתנו, כל זמן שהמדינה אינה מתנהלת לפי ההלכה.