תפירת המגילה על עמוד עץ כס"ת
כבוד הרב שלום
1. האם בתימן נהגו לתפור המגילה על עמוד עץ או להשאירה כפי שהיא ללא עמוד?
2. ראיתי מי שכתב ש"יש להיזהר בכך אבל בדיעבד אין זה מעכב". האמנם יש מקום להחמיר בכך?
בברכה,
אבישי קארו
בתלמוד ב"ב, יד, א, זכרו עמוד לס"ת. אך לא זכרו עמוד למגילה. ואכן הרמב"ם כנאמן לתלמוד זכר עמוד לס"ת, הל' תפילין ומזוזה וס"ת, ט, ב, ולא זכר עמוד למגילה.
אולם מרן בשו"ע, או"ח, תרצא, ב, הצריך עמוד בסופה. והרמ"א, שם, שנהגו לא לעשות למגילה עמוד בסופה כלל.
מהר"ד משרקי השמיט הגהת הרמ"א, משמע שהוא סובר כמרן השו"ע, אך אין פירושו של דבר שנוכל להבין מהשמטתו את הגהת הרמ"א, שנהגו בתימן לעשות עמוד, אלא שדעתו כדעת מרן, כי אם היה מנהג לעשות לה עמוד, היה מארי כותב זאת. והוא שתק. לכן לא נראה לי שהיה מנהג מגובש ומחייב.
ניתן להאזין להלכה יומית באתר "נצח ישראל".
תכנים לקריאה נוספת
מאכל ומשקה במשלוח מנות: המחלוקת והגרסאות בתלמוד
האם משלוח מנות חייב להגיע בזמן שהמקבל יספיק לאוכלו בפורים?
שלום.
משלוח מנות בפורים,
חייב לשלוח זמן מספיק כדי שהמקבל יוכל לאכול ביום הפורים ?
או יצא ידי חובה במשלוח גם אם המקבל לא יוכל לאכול אותה ביום הפורים.
כגון: שלח בשר, מאכל לא מבושל והמקבל לא יספיק להכינו עד לסוף היום.
או שלח מנה זמן קצר מאוד לפני סוף היום.
אשמח לקבל הפניות לפוסקים.
תענית אסתר
יורנו רבנו,
האם תענית אסתר עתידה להתבטל כשיבנה המקדש?
שוב פורים משולש
לא הבנתי את תשובתך לגבי פורים משולש בירושלים לנוהגים כפי מורנו הרב יוסף קאפח: קריאת מגילה ביד' כמו פרזים אבל איך ניתן מתנות לאביונים ביום שבת ?
בעניין פורים משולש
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
במאגר השו"ת של הרב מצאתי שאלה (משנת תשסה = יש 'פורים משולש') בזה הלשון: אני לומד בירושלים ואני רוצה להגיע לבית הורי (מחוץ לי -ם) ביום חמישי לקרוא את המגילה ולהשאר לסעודה ביום שישי ואז לחזור במוצ"ש לירושלים (לישיבה) ע"מ להשתתף במסיבת פורים ובסעודה אשר תיערך ביום ראשון. האם ישנה בעיה הלכתית בנשא? (עכ"ל השאלה) תשובת הרב היתה:
א. כולם קוראים את המגילה ביום שישי.
ב. אדם שנמצא בליל י"ד מחוץ לי -ם נחשב פרוז, וחובותיו יעשה ביום שישי.
סעודת פורים לאבל
לכבוד הרב שלום וברכה אבל שחל פורים בתוך שבעת ימי אבילותו, האם מותר לו לסעוד סעודת פורים ככל האדם. או שחלים עליו מגבלות מסוימות. (לפי הרמב"ם והגר"י קאפח).
בתודה
האם אומרים בברכת המזון ״על הניסים״ או ״ועל הניסים״?
הרב שלום,
ראיתי שיש נוהגים בברכת המזון בחנוכה ובפורים לומר "ועל הניסים" עם ו' בניגוד למנהגנו "על הניסים".
ממה נובע ההבדל?
ספק ברכות להקל - גם בברכות המגילה?
ספק ברכות להקל - גם בברכות המגילה?
קריאת המגילה
הרמב"ם הל' מגילה פ"ב ה"ז "הקורא את המגילה וטעה בקריאתה וקרא קריאה משובשת יצא, לפי שאין מדקדקין בקריאתה".
האם כוונתו גם בשינוי משמעות או בקרי וכתיב כגון: קיימו וקבל -וקבלו ?
בכבוד התורה