בה"י

לכבוד הרה"ג שליט"א

אחדשה"ט

שלום וברכה

תוך כדי לימוד תורתנו הקדושה הלכות ועיונים, התעוררו אצלנו כמה שאלות, ואבקש ממעכ"ת ללמדנו בינה את הדרך אשר ילכון בה, ותורה היא וללמוד אני מבקש.

א. דין מסירה יהודי לשלטונות כשהרג נכרי, כגון:
נהג יהודי פגע עם רכבו בנכרי והרגו, ומיד לאחר התאונה ברח עם הרכב לנפשו. כאשר הקהילה בה מתגורר, מחביאה אותו, המשטרה המקומית לאחר חקירה זיהתה את הרכב הפוגע ואת פני הנהג. ופנתה לוועד הקהילה להסגיר לידיה את הנהג, אחרת כל מערכת השלטון תתייחס בחומרה לנושא, וכל הקהילה תסבול עקב אי הסגרתו, ויכול כמובן לצאת מזה חילול השם.
נשאלת השאלה האם מחובתם להסגיר את הנהג משום דינא דמלכותא, ובפרט כאשר הם דורשים רק אדם מסוים, או שאפשר לומר שאומנם אין כאן דין עונש מוות מצד החוק אלא שמאסר ממושך דינו כפיקוח נפש.
(ומה יהיה הדין בעונש מוות.)

ב. האם מותר להרוג חפים מפשע כדי להציל את הרבים, כגון:
אוירון שנחטף ע"י טרוריסטים ואנו רואים שכיוון טיסתם הוא להתרסק לתוך בניין מאוכלס באזרחים,
נשאלת השאלה האם מותר ליירט את האוירון בעודנו באויר על אף שיש בתוכו אזרחים חטופים החפים מפשע, וכל הירוט הוא רק להציל אחרים ואין בהריגת נוסעי האוירון כי אם הקדמת מיתתם כמעשה מיתת שאול המלך וגם משום דין רודף, או שאפשר לומר מאי חזית וכו'.

ג. האם יכול אחד להציל נפשו כשמסכן עי"ז אחרים, כגון:
קבוצת רוצחים שבתה כמה יהודים בתוך בנין, לשם דרישת כופר וכדו' ואם לאו אחת דתם למיתה. לאחר שנגמר לרוצחים המזון שלחו הרוצחים שבוי יהודי להביא להם פנימה מזון נוסף מחוץ לבנין, ובהזהרה ברורה שאם לא יחזור פנימה תוך זמן מסוים הם יוציאו להורג יהודי אחר.
נשאלת השאלה האם חייב הוא לחזור ובכך יסכן עצמו, או אמרינן חייך קודמין וימלט לנפשו.

ד. חילול שבת ע"י גרמא כגון:
אסיר יהודי הרוצה לעבור מאגף אחד בתוך בית הסוהר לאגף אחר כדי שיוכל להתפלל במנין, והאסיר נדרש כל פעם בעוברו בשער למסור את מיספרו האישי לסוהר שיושב בכניסה ורושם בעט על דף את מספרו ושעת המעבר, והבעיה שמתעוררת היא משום שבאחד השערים יושב סוהר יהודי שלא שומר תורה ומצוות הכותב ל"ע בשבת.
נשאלת השאלה האם יש צד היתר לומר שלאסיר יהודי שומר תורה ומצוות יהיה מותר לעבור בשער זה אעפ"י שיגרום ליהודי לכתוב בשבת ולסמוך בדיעבד על שיטת הרמ"א בשם האור זרוע (סימן שו סעיף יא, ביאור הלכה ד"ה בכתב שלהם) שכתיבה בשפה זרה חוץ מכתב אשורי הוי רק איסור דרבנן, וגם שמצדו אין לו כל סיבה הנאה אישית מכתיבה זו אלא זהו רק לצרכיהם של השלטונות למען הסדר הטוב.

ה. ברכת הגומל לאחר 'מעצר':
הפוסקים דנים, בזמנינו כאשר אסיר יוצא "מבית הסוהר" במדינה דמוקרטית ואין בכך סכנת נפשות האם צריך לברך ברכת הגומל.
לפי מנהג ספרד היושב בבית הסוהר מברך ברכת הגומל לאחר היציאה ממנו.
ולפי מנהג אשכנז - שו"ע הרב פוסק (סדר ברכות הנהנין פרק י) וכן מביא השערי תשובה (סימן ריט ד"ה חבוש, בשם הברכי יוסף (סימן ריט סעיף ד) שהביא מדברי רבנו יונה (ברכות מג. ד"ה ארבעה) והערוך ומתשובת ר"י מגא"ש (כ"י סימן צ), וכן כתב באליהו רבה בשם התוספות יו"ט, וכן פסקו הקצש"ע (סימן סא סעיף א) וערוה"ש (סימן ריט סעיף ה), שגם בזמננו אם הוא היה כבול באזיקים וכדומה למשך זמן צריך לברך (ואף אם היה חבוש על עסקי ממון), כי משמעות העינוי - נטילת חרותו ולא היה מושל בנפשו נחשב לפגיעה בגופו.
נשאלת השאלה האם אפשר לומר לאדם ש'נעצר' ו'נטלה חרותו' ע"י שהיה כבול באזיקים או סגור מאחורי סורג, ואח"כ התברר שהוא חף מפשע, ושמעצרו בטעות יסודו, שיהיה חייב לברך ברכת הגומל על אף שהיה עצור פחות מכ"ד שעות.

ומה יהיה הדין לאדם הנידון מלכתחילה רק לענוד אזיק אלקטרוני על גופו, האם כשמסתיים זמן העונש הקצוב צריך לברך ברכת הגומל.

ו. ברכת הגומל לאחר נסיעה בספינה או טיסה באוירון כגון:
אסיר העובר לבית הסוהר אחר בנסיעה בספינה או בטיסה באוירון באותה מדינה או שהוא מוסגר למדינה אחרת להשפט שם על עבירה פלילית האם צריך לברך לאחר הנסיעה ברכת הגומל (לשיטת הפוסקים שיש לברך גם לאחר טיסה באוירון), או שאפשר לומר שלא יברך משום שאין לברך אלא אחר שנגמרה הטובה והיא שלימה [1], וזה יהיה רק לאחר שהאסיר יוצא לחופשי [2], ולכן ימתין מלברך הגומל עד לאחר שישתחרר לגמרי מהמאסר [3].
-------
[1] עטרת זקנים או"ח סימן ריט
מאור ושמש, עה"פ בראשית ל לה
מ"ב סימן ריט ס"ק ב.
כדי לברך ברכת הגומל יש לצאת מכל הסכנות כלשון סיום הברכה "טוב" שנופל על דבר מושלם ולא על רובו, [וכמו שאמרו חז"ל למה לא נאמר כי טוב ביום שני לפי שלא נגמר וכו', הרי שטוב מורה על טובה שלימה שנגמרה בטובה ובמלואה], ועוד מפני שבשעה שאדם נמצא במקום סכנה אין לברך ברכת הגומל, משום דאין לפתוח פה לשטן, ובפרט שמברך בלשון "לחייבים" ופרושו שהאדם יש לו טובות הרבה שבוראו גומל עימו, ועכ"ז האדם עשה 'חובות' (עבירות) להקב"ה, ולכן מרגע זה הוא תמיד יהיה 'חייב' לעשות עוד מעשים טובים נגד טובות השי"ת העודפות עליו בכל עת.
[2] מ"ב סימן ריט סעיף א ס"ק ב
חיי אדם סימן סה סעיף ו
[3] א"ר סימן ריט ס"ק א
שו"ת שלמת חיים (מהדורה חדשה) סימן קלו

ז. לא הדליק נ"ח וקיבל את השבת
אסיר שלא היה ברשותו ערש"ק שמן או נר להדליק נר חנוכה, וקיבל את השבת, ולפני השקיעה הגיע לידו שמן לנ"ח, בדיעבד יכול להדליק כאשר עדיין "עוד היום גדול", מכיון שלא קיבל בפירוש את השבת (לבוש אור"ח סימן תרעט).
נשאלת השאלה לענין הברכה וכמות הנרות שידליק האם יכול הוא להדליק כפי מספר הנרות של אותו היום או שמותר לו להדליק רק נר אחד ובלי ברכה כדין שופר שהגיע לאסיר ביום השני של ר"ה שחל בעש"ק, וכבר קיבל שבת, אבל היה "עוד היום גדול", יתקע אף מי שקיבל את השבת, בלא ברכה, ולא יתקע אלא תשר"ת תש"ת תר"ת ולא יותר (מ"ב סימן תר ס"ק ז).

מחכה ומצפה לתשובתכם הרמה
בתודה ובברכת התורה
מרדכי יצחק אגסי
מחבר הספר בדרך המלך
ארצות הברית