בס"ד

השאלה המופנת הינה בעניין סמכותה של הנהלת בית כנסת לקבל החלטה בזמני תפילות הנהוגות שנים רבות בבית הכנסת.

בבית הכנסת ע"ש הרמב"ם בפ"ת מתקיימים במשך עשרות שנים שני מניינים בשבת בבוקר .
מניין ראשון בשעה 7.30 ומניין שני בשעה 9.00
הסיבה שבגינה החל לפעול המניין השני היה מהצורך לאפשר לאנשי כפר אברהם לחלוב את פרותיהם בזמן החליבה ומבלי למנוע מהם תפילה במניין.
במשך השנים התייתר הצורך מהסיבה הנ"ל אולם המניין השני נותר על כנו.
כיום משמש המניין השני חלק קטן של מתפללי בית הכנסת הקבועים ( כ 15 בתי אב מתוך 80) וחלקו הארי של המתפללים הינם בני נוער , בחורי ישיבות ומתפללים מזדמנים שאינם מעוניינים להתפלל בשעה מוקדמת)
הנהלת בית הכנסת החליטה בתמיכתו ובהסכמתו של רב ביהכנ"ס לקיים בשבת מברכים מניין אחד בשעה 8.00 ולאחריו קידושא רבא.
דע עקא , מס' מתפללים מועט מתנגד להחלטה זו וטוען כי להנהלת בית הכנסת אין סמכות לבטל את המניין השני.
לדברי המתנגדים ביטול המניין השני פעם בחודש ימנע מחלקו הגדול (בעיקר בני נוער) להתפלל בשבת במניין , ימנע מנשים לבוא ולהתפלל את ברכת החודש ובנוסף יגרום ביטול המניין השני לביטול של שיעור מענייני דיומא אשר ניתן לאחר התפילה. בנוסף הועלתה טענה לפיה קיום שני המננינים מאפשר לבעלי חיובים שונים באותה שבת לקבל עליות , מפטיר ולעבור לפני התיבה עפ"י המנהגים הידועים.
יצויין , כי חלקם הגדול של הנערים אשר מגיעים לביהכנ"ס בשעה 10 לערך , אינם מתפללים ושוהים מחוץ לכתלי בית הכנסת , מה שמהווה דוגמא שלילית לילדים הקטנים.
השאלות הנשאלות הינם כדלקמן:
1. האם להנהלת בית הכנסת יש סמכות לקיום מניין אחד כמפורט לעיל? (קיימת הסכמה רחבה הן של מתפללי מנין ראשון והן של מתפללי מניין שני)
2. האם טענות המתנגדים לביטול המניין השני יש להם בסיס הלכתי המונע ביטולו של המניין השני?
אודה על קבלת תשובות הרב בעניין דנן.

בכבוד רב