דילוג לתוכן העיקרי

שאלות במחשבה ישראל במשנת רבינו

שאלה

לק"י

לכבוד הרב ערוסי:

1. אם לפי רבינו החזרה בתשובה תלויה אך ורק באדם, מה מקום יש לתפילה "השיבנו בתשובה שלימה לפניך" ועוד יש פסוק "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם"
2. איך לפי רבינו מתפרשת המימרא "הבא ליטמא פותחין לו, הבא ליטהר מסייעין אותו" ? הרי לפי רבינו משמע שגם ה' לא עוזר מהצד לחזרה בתשובה אלא הכל לבחירתינו האישית ונתון בידינו.
3. בשמונה פרקים לרבינו, רבינו מפרש ש"הכל בידי שמיים חוץ מייראת שמיים" פירושו שכל דבר שאיננו תלוי בעבירות ובמצוות-בידי שמיים, וכל דבר שתלוי בעבירות והמצוות-אינו בידי שמיים0אלא בידי האדם). ובפרק חמישי בשמונה פרקים לרבינו, רבינו מפרש את המימרא באבות "וכל מעשיך יהיו לשם שמיים" וא"כ, יוצא שכל מעשה הוא קודש (מצווה) למי שהגיע לדרגה זו, וא"כ אדם שהגיע לדרגה זו הרי לכאורה ניטלה כל ההשגחה הפרטית בענייניו? ועוד, היכן בדיוק עובר הגבול? האם אדם שעצר לו טרמפ זה משמיים או שזה מקרי או שזה בכלל תלוי במטרת הנסיעה? (למצווה או לרשות) [ואם זה בידי שמיים הרי שנגזר על הנהג שעצר, לעצור לאותו טרמפיסט או שנוכל להגיד כמו לגבי שעבוד עם ישראל במצריים שהייתה גזירה על בכלל אך לפרט הייתה בחירה, כך גם פה הייתה גזירה על הכלל שיעצור טרמפ אך לפרט הייתה בחירה?]
4. מהי הגדרת המושגים לפי רבינו: רוח, צורה, נפש,נשמה ?
5. איך מתפרשת האגדתא בגמרא ש"40 יום לפני יציאת הוולד יוצאת בת קול ואומרת: פלוני לבת פלוני "(אני לא יודע אם דייקתי אבל פחות או יותר) שהרי לפי רבינו אין דבר כזה "זיווג בידי שמיים"?!
6. איך רבינו יסביר את כל ענייני הסיאנסים, דיבוק, שדים וכדו'? אני מודע לכך שרבינו יסביר שהכל הבל, אך בכל זאת אנשים רבים העידו על דברים שלכאורה נראים בלתי מוסברים כגון אדם שנכנס בו דיבוק ופתאום הוא יודע דברים שמעולם לא היה אמור לדעת.(כגון: ספרים בע"פ, שפה זרה, הוא מתנג כאדם מבוגר אע"פ שהוא צעיר(באופן חריג..) וכדו'..)
7. כמו כן, איך רבינו יתייחס לקריאה ביד או בפנים? קריאה בעלי תה?
8. רבינו בהקדמה למשנה כותב שישנם אנשים בעלי כוחות נפשיים, מארי הפנה שם למו"נ אך לא כ"כ הבנתי..למה הכוונה בדיוק?

אני מצטער על האריכות אך שאלות אלו הטרידוני זמן רב.
תודה מראש.

תשובה

א. רק סיוע אלקים, כי התשובה תלויה רק באדם, אבל אם יש אקלים רוחני מתאים, או נסיבות מסייעות, זה מיקל למי שצריך לשוב בתשובה, לשוב בתשובה.
ב. על דרך מה שאמרו חכמים, מכות, י, ב, בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, אמר בגמרא שבת, קד, א, הבא ליטמא (כמו פרעה בעקשותו) פותחים לו (כדי שייענש) והבא ליטהר מסייעין אותו.
ג. כבר ביאר רבינו שם שכל העניינים ההתנהגותיים של האדם, הם ביזמתו, ולפי רצונו של האדם, ואינם כדברים שבטבע הבריאה, לרבות בריאת האדם, ואידך זיל גמור לעניין הדוגמה שהבאת.
ד. "נפש" מתייחס לעניין השכלי "נשמה" מתייחס לעניין הקיומי. אשר לרוח וצורה, ציין מקור כדי שאתייחס באופן מדויק כי יש מקורות רבים ובהקשרים שונים.
ה. הכל תלוי באדם. שהרי התורה אמרה פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה. וכן אמרו חכמים, שמארסין אישה אפילו בתשעה באב, שמא יקמינו חברו ברחמים. וכן אמרו חכמים, סוטה, ב, שדווקא בזיווג ראשון, ולא בזיווג שני. ואם כן, כוונתו שבזיווג ראשון שהקשר תמים וטבעי, הוא כאילו מן השמים, החן שיש לכל אחד מהם בזולתו, עיין שו"ת הרמב"ם, תלו, שעניין הזיווג יש והוא חלק משכר ועונש.
ו. הבלים ודמיונות של חולי נפש.
ז. איני מכיר מונחים אלה.
ח. יש בני אדם בעלי כוחות נפשיים מיוחדים בדמיון וכיו"ב.