בנוגע לספרי החקירה (הפילוסופיה)
בס"ד
שלום רב!
1.האם מותר ללמוד ספרי פילוסופיה שנכתבו עלי גדולי הדור בדורות הקודמים כמו ספר מורה הנבוכים ושער היחוד שנמצא בספר חובת הלבבות?
ראיתי ספרים רבים שאוסרים לימוד בספרי החקירה כמו שו"ת הריב"ש, משנת חכמים, מהר"ם חגיז, שו"ת חות יאיר וכן בשו"ת נודע ביהודה כתב שאין ללמוד את שער היחוד שבחובת הלבבות.
קראתי שאף חכמי אשכנז בדורו של הרמב"ם הלשינו על ספר מורה הנבוכים לכנסייה והיא ציוותה לשורפו (לאחר מכן התגלגל הדדבר והכנסייה שרפה את התלמוד ,כתוצאה מכך רבינו יונה גרינודי שהיה מתנגד לספר מורה הנבוכים התחרט על מעשיו ואף הבטיח לעלות לקברו של הרמב"ם ולבקש ממנו את סליחתו).
כמו כן מסופר על החפץ חיים שכאשר הוא ראה שבנו מתעסק בלימוד ספר מורה הנבוכים הוא משך אתות ממנו, וטען כי הרמב"ם כתב ספר זה רק למי שכבר הסתבך ברמונה ונכנס בבלבול גדול, וחלילה להכניס עצמו לספר זה כשאפשר לו בלעדיו.
אני מניח שהתנגדותם של חכמי אשכנז ללמיוד בספרי החקירה היא משום שהסביבה הנכרית בה הם חיו הייתה נוצרית, והנצרים כידוע אסרו על לימוד פילוסופיה שלדעתם נגד את הנצרות, ואילו חכמי הספרדים חיו בסביבה מוסלמית שלא אסרה את לימוד החקירה, משום שלדעתם הוא לא נגד את האסלאם.
שאלתי היא האם בימנו אדם שאינו "מבולבל" יכול ללמוד את ספרי הפילוסופיה ,ואם כן מאיזה גיל, והאם מותר ללמוד אף ספרי פילוסופיה שלא נכתבו על ידי רבנים (כמו ספרי הפילוסופיה של אפלטון ואריסטו?
2. האם מותר ללמוד קוראן לצורך לימודי (כגון באונבירסיטה לבלת תואר או בבתי הספר במגמת ערבית)?
א. אכן שתי שיטות הן. ללא כל קשר לרקע שייחסת לכל שיטה, תוך עיון בספרי חכמי תימן עד לפני כמאתיים שנים, אנו רואים שהם עסקו במורה נבוכים וכיו"ב, לכתחילה, ברור שצריך האדם ללמוד בתחילה הלכות וגמרא, ורק לאחר מכן ילמד מו"נ עם רבנים ראויים.
ב. לרבנים שצריכים להורות הוראה - מותר.