שני נושאים א.קבורת-גניזת ס''ת שבלה אצל נפטר - אונן שסיים אנינותו היתפלל ערבית כשהוא בזמן לילה - השגות על הרמב''ם
שלום כבוד הרב
א.האם הסיבה לגניזת ס''ת שבלה בתוך כלי חרס אצל הנפטר ת''ח , האם הסיבה הינה משום שימור ארוך יותר , או שמא מחשש שאם לא ייגנז בדרך זו עלול להיות ביזוי לס''ת. והאם נכון שרק כאשר יש חשש לביזוי ס''ת בגניזה כל שהיא שלא בחרס בתוך קבר , רק בתנאי כזה מותר וכדאי לגנוס ס''ת שבלה בתוך כלי חרס בקבר עם הנפטר . אודה על תשובה עם הפנייה למקורות התשובה.
שמעתי שהרב הרצה במקום כל שהוא וסיר שהרב מורי יחיא קאפח ז''ל שלח שליחים או ליקט בעצמו כתבי קודש וס''ת שנגנזו בקבורה וכן מתוך כלי חרס שהושמו בקברות נפטרי תימן . האם אכן אסף גנזים מתוך כלי חרס מתוך קבר שטמון בן ת''ח , ובאם כן חס וחלילה אין כאן שאלה של '' גזל '' , כי אם הנפטר יש ואלי בהיותו מאמין בכל מיני אמונות ביקש וציווה בחיו לטמון בכלי חרס ס''ת שהיה קשור אליו ונפסל , וביקש שייטמן בכלי חרס סמוך אליו ביום הקבורה , האם אין כאן '' גזל '' , כמו גם הפרת צוואת הנפטר שאפשר שזועק עד השמיים .
ג.האם לדעת כבוד הרב ההשגות על הרמב''ם הם חילול השם , כי אם הרמב''ם ליקט הכל מהגמרא נטו מדוע תהיה עליו השגה.
ד.האם נכונה דעת יהודי אשכנז וספרד כי הרמב''ם לא הבין נכון חלק מסוגיות הגמרא ועל כן השיגו עליו , וכי ברמה העקרונית אין ללמוד הלכה מהגמרא .
א. גניזת ס"ת בכלי חרס, תכליתה כפולה. שלא יביאו אותו ס"ת שבלה לבזיון. וישעמוד ימים רבים. ולכן כשיש אפשרות גניזה לס"ת שבלה, גניזה שמונעת בזיון, אלא מכובדת, ועומדת ימים רבים. ולכן גניזת ס"ת שבלה במוזיאון לתצוגה, ושם הוא נמצא לתמיד ובכבוד. ומסתכלים ביריעותיו, ולמדים מהן, לימודים שונים. זה עדיף. עיין ערוך השולחן, או"ח, קנד, ח. אשר למהר"י קאפח זצ"ל, כך כתב נכדו זצ"ל, שהיו כדים מבצבצים לאחר הגשמים, והיו באותם כדים גם כתבי קודש שבלו. לאו דווקא ס"ת. והיו נוטלים ספרים ומצילים אותם וב"ה נדפסו בארץ לתועלת הרבים, ואינם בבחינת גזל. כי אין בעלות לנפטר. רק ליורשים. ואלה הפקירום. וכל שכן לנפטר שבחייו האמין אמונות של הבל.
ב. ק"ש של ערבית (דאוריתא), ותפילת ערבית (דרבנן) זמנן כל הלילה. מאחר ואחרי סתימת הגולל שעה 00:30, האבלים חזרו ונתחייבו במצוות, ואותו זמן ראוי לק"ש של ערבית ולתפילת ערבית, הרי חייבים היו במצוות ק"ש ובערבית שיסודה רשות וקיבלו אותה כתובה. ויפה עשו. אבל תפילת מנחה הפסידו, ואינם יכולים להתפלל אותה תשלומין.
ג. כל חכם החולק על חברו, סבור שחברו לא הבין נכון את הגמרא, או אינו מפרש פירוש נכון את הגמרא. ולכן לגבינו, אנו נוהגים לפי המלצת התנא באבות. עשה לך רב והסתלק מן הספקות, עד יבוא מורה צדק, ותתחדש הסנהדרין, ותהיה הכרעה לכל העם, באשר הוא.