לק"י
דיון ענייני לשם שמים

נושא החרם דרבנו גרשום עולה באתר נצח פרקים פרקים והיה כדי לסדר את הקטעים בהמשכיות כדי להשיג דיון ענייני בנושא.

תשובת כבוד הרב (https://net-sah.org/he/node/4676) בעניין החרם מתייחסת להיתר התורה לשאת שני נשים ואף יותר, כאילו ההיתר בא "להשלים" עם השנייה מה שחסר לו עם הראשונה, ובמילים של הרב רק אם "אינם מסתדרים" וכאילו גבר יחפש אישה נוספת "כדי להרבות בתאווה מינית".
אני טוענת לא כך, שאם אינם מסתדרים, התורה כורתת את ברית הזוגיות במתן גט – וחובה לבעל לתת גט לאשתו אם אינו אוהב אותה.

אין ספק שהתורה דוגלת "בקדושת החיים" אבל לא באופן של דיכוי יצרים טבעיים שהוא דרך הנוצרות, אלא באומרה שאחרי שאיש קידש את אשתו (עם כל האחריות והחובות המוטלות עליו ושהוא פטור מהם כלפי הפילגש שלו) היא מותרת לו ו"לפיכך, כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה".
זה אופן ה"מתירנות" של התורה הקדושה. והנה מקום איתי להזכיר מדברי מארי. נשאלה שאלה בשיעור האם מותר לאישה ללכת ערומה בבית ולהפתעת הציבור ובלי משאו פנים, מארי אמר שכן, והוא ציטט את ההלכה הנ"ל!

לעצם הנושא, כבוד הרב מתעלם לגמרי מהמימד הלאומי עליו אני מדברת.
טענתי שהחרם הזה הוא הוא הגורם להפקרות בנות ישראל ולכל הצביעות וההתפרקות הבלתי מוסרית של החברה. אימוץ החרם כערך "מוסרי" הוא חלק מהתבוללות שלנו. כנגד, התורה היודעת יצר לב האדם, קובעת מה היא קדושת היהודי וקדושת עם ישראל ואין לנו חוכמה, ואין לנו בריאות ולא שפיות, אלא בדרכיה הישרים.

יש השלכות מרובות גם מרחיקות לכת ל"תזה" שלי, אבל אין כאן המקום לעריך.
נ"ל שכדי לפתוח דיון ענייני בנושא, שיהיה גם דיון חינוכי.

אלישבע