דילוג לתוכן העיקרי

ברכות ואיסור והיתר

שאלה

שלום לכבוד הרב!
1. כמה ימים משתה עושים בנישואין של זוג גרושים? שכן הרמבם כתב דין אלמן ואלמנה שעושים יום אחד וכאשר יש בחור או בתולה עושים 7 ימים.
2. לפי דברי הרמב"ם בפרק יא בהלכות ברכות, כאשר מברך אחר שעשה- מברך על העשיה, האם יוצא למעשה שאדם שהניח תפילין ולא ברך עליהם בתחילה יברך לאחר ההנחתם " על הנחת תפילין"?
3. תחתית שמניחים עליה את האוכל, פעמים שנופל עליה טיפה מן המאכל הבשרי כאשר הוא חם ולאחר מכן מניחים על התחתית סיר חלב, האם חוששים לכך שטיפת הבשר תכנס למאכל? ואולי כל ההיתר מבוסס על כך שיש 60 במאכל כנגד הטיפת בשר?

תודה רבה, שלמך ירבה ונרך לא יכבה!

תשובה

א. מחזיר גרושתו, אין בו כל כך שמחה, ולכן מחזיר גרושתו במועד, רבינו, שביתת יו"ט, ז, טז, אבל סעודת נישואין עושה, ורק במועד אינו עושה. ועיין שו"ת פעולת צדיק, ח"א, פד, שיש מחלוקת אם מברכים שבע ברכות באותה סעודה.
ב. זה לא מה שכתב רבינו, שם. הרי כתב במפורש, ברכות, יא, ה, שאם כבר הניח תפילין, מברך להניח תפילין, ואולי כוונתו למי שעושה מצוה לאחר שמברך על העשייה.
ג. לכתחילה אין לעשות כן, כלומר אין להניח סיר חלבי רותח על גבי תחתית שיש עליה טיפת תבשיל בשרי, ובדיעבד, אין לאסור, כי תתאה (=מה שלמטה) גבר (=גובר), והיא צוננת, וגם אפשרות של ביטול.