כבוד הרב שלום,

אני נמצא בדילמה מאוד קשה עבורי. אני בחור שומר תורה ומצוות ויצא לי להכיר בחורה גיורת (עברה גיור בצבא) אמא לא יהודיה והאבא יהודי, אוקראיינית בעלת תכונות מדהימות, ביישנות, רגישות, כבוד להורים ולזולת, מכבדת מאוד את היותי בחור דתי ואת הדת, מוכנה לשמור טהרה, לא לקיים יחסי אישות עד לאחר החתונה, אישה כמו של פעם מה שקשה למצוא בימינו. אפילו אמא שלה שלא עברה גיור אמרה לה:"עד שסוף סוף מצאת בחור דתי אולי תשמרי שבת?" רק לאחר שהכרתי אותה והתאהבתי בה התברר לי שהיא עברה גיור בצבא לפני כמה שנים לפיה עברה גיור מרצונה. שאלתי לאחר שלמדתי את נושא הגיור הבנתי כי מה שחשוב בגיור הוא הכוונה הראשונית להתגייר מתוך כוונה לשמור תורה ומצוות (גם אם אחר כך לא שומרים תורה ומצוות היא נקראת יהודי מומר והגיור שלה תופש) והטבילה. אני יודע שהיא כיום לא שומרת תורה ומצוות אבל מאוד מכבדת אותי ואת הדת מוכנה לשמור דיני טהרה כשרות וכדומה. השאלה שלי היא איך אני יכול לדעת את כוונתה האמיתית בשעת הגיור שעשתה בצבא? האם רצתה לקבל עול תורה ומצוות או שהתגיירה מסיבה אחרת? האם אני יכול לסמוך על הגיור שעשתה בצבא בפני 3 דיינים כפי שהיא סיפרה לי וקיבלה תעודה על כך שעברה גיור? חשוב לי לציין שהיא בחורה מקסימה שהרגשתי שככל שנתקרב יותר היא תהיה מוכנה לשמור עוד מצוות ולהתקרב לדת. אני מאוד אוהב אותה וכוונתי היא רצינית איתה עד חתונה אבל יחד עם זאת חשוב לי לא להיכשל בנושא שהוא מאוד חמור וחס וחלילה להתחתן עם לא יהודיה? אני יודע כמו כן שהרב עובדיה יוסף פסק להלכה שכל הגיורים שנעשו בצבא תופשים. במידה ויש עם זה בעיה האם אני יכול לסמוך על דעת הרמב"ם שגויה יכולה לעבור גיור גם במטרה להתחתן עם יהודי ואז להסתמך על זה שבעתיד במידה והקשר יוביל לחתונה היא תעבור שוב גיור לחומרא על מנת ולהסיר ספק? חשוב לי לציין שאני מאוד אוהב אותה ועד היום לא הרגשתי רגש חזק כפי שאני מרגיש אליה, אני בן 36 שעבר מספר מערכות יחסים. האם חששי מוצדק או שאני חושש לחינם והיא נחשבת לגיורת ואני יכול להמשיך בקשר ללא כל חשש וספק? תודה כבוד הרב.