בס"ד לכבוד הרב, שלום וברכה!כידוע במרבית הסידורים נכתב, כי יש לכוין בעת אמירת הפסוק: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" (תהילים, קמ"ה, ט"ז), שהקב"ה משגיח, זן ומפרנס את כל הבריות. דרישה זו אינה עולה בקנה אחד עם תפיסתו של ברמב"ם, אשר לדעתו אין הקב"ה משגיח על בעלי החיים השונים(מלבד האדם), ואף איננו משגיח על הרשעים והעברינים בעם ישראל. לפיכך, שאלתי היא האם לדעת הרמב"ם יש חובה לכוין באמירת הפסוק הנ"ל שה' משגיח על כל הבריות ללא הפרש, וכן האם יש לחזור ולאמר את הפסוק הנ"ל אם לא כיון באמירתו לאחר גמר אמיר המזמור או התפילה.כמו כן, ברצוני לדעת מהי משמעות פסוק זה אליבא דהרמב"ם.בתודה