ראשית, בהלכה [י], (ט), התייחס רבינו לקרפף שהוקף שלא לשם דירה, שלפי הדין שאף שהוא רשות היחיד, אם היה גדול יותר מבית סאתיים, גזרו חכמים, שלא יטלטל בתוכו, רק בארבע אמות, ואם פחות מבית סאתיים, רשאי לטלטל בכולו, כי הוא רשות היחיד.
ולכן, אם בנה בתוך הקרפף סמוך לכותל שמקיף את הקרפף מחיצה, אם היא רחוקה יותר משלושה טפחים מן הכותל, היא ממעטת במרחב של הבית סאתיים, ויהיה מותר לטלטל בתוכו. ואם המחיצה בתוך שלושה לכותל, דינה כלבוד, ואינה ממעטת ממרחב הבית סאתיים.
עכשיו לשאלתך:
יש קרפף שהוא תל גובה, ורחב יותר מבית סאתיים, וגבהו של התל הוא כמו מחיצה, ולכן דינו של התל, כמו קרפף, ומאחר והוא רחב יותר מבית סאתיים, אסור לטלטל בו, רק בארבע אמות.
ולכן אם עשה מחיצה רחוקה משפת התל, יותר משלושה, הרי שמחיצה זו מיעטה את מרחב הקרפף, ומותר לטלטל בכולו, אולם אם עשה את המחיצה סמוך לשפת התל, רואים את המחיצה העליונה כהמשך של גובה התל, שגובה זה נחשב מחיצה, ואין מחיצה על מחיצה, ולכן אינה ממעטת במרחב התל, ואסור לטלטל במרחב התל יותר מארבע אמות, ובהלכה טו, כתב רבינו, שיש מחיצה שהיא "גידור", כלומר גרדומי גדר, כמו סלעים, אבל סגורה רק חמישה טפחים (=ואין גובה כזה נחשב מחיצה, להבדיל מגובה התל, שהוא עשרה טפחים, ויש לו דין של מחיצה). ומעל הגידור, שם מחיצה חמישה טפחים, שק, בד יוטה, וכיו"ב, הרי שחמישה טפחים אלו מצטרפים לחמישה טפחים של הגידור, וביחד הם מחיצה.
ולכן מה שאמר רבינו בהלכה ט', שאין מחיצה על מחיצה, הכוונה מחיצה בת עשרה טפחים על גבי מחיצה עשרה טפחים, שאין המחיצה העליונה מבטלת את התחתונה, ולכן אין העליונה יכולה למעט במרחב התל.
אבל בהלכה טו, מחיצה בת חמישה טפחים מצטרפת למחיצה בת חמישה טפחים, וביחד נוצרת מחיצה בת עשרה טפחים, שהיא היא מבחינה הלכתית נקראת מחיצה, לא פחות מכך.