א. אין נפקות באשר למשמעהּ של התיבה "אשרי" (=הוא מאושר), בין אם היא הגויה בשווא נע ובמיתוג, ובין אם היא הגויה ללא מתג ובשווא נח.
ב. המהרי"ץ ב"חלק הדקדוק" לתהילים (א,א) מציין בשם המסורה ומדקדקים, שישנם ארבעה מקומות (עיין שם), שהתיבה "אשרי" מועמדת בשתי געיות: באל"ף ובשי"ן (אגב, לא כך בכתר אר"צ, שם הוטעמה האל"ף במארכה והשי"ן בגיעיא). מ"מ מעדות שמיעה יכולני לציין, שרק בשני מקומות מקוימות שתי געיות במסורת קריאתם של התימנים: "אשרי האיש", וכן "אשרי אדם לא יחשב ה' לו עון".
ג. ראוי לזכור, שגם בפיהם של התימנים עצמם, אין זהות מוחלטת בקריאתה של התיבה "אשרי", המזדמנת במקומות אחדים במקרא. יש הגועים במקום שאין געיא, ולהפך, יש שאינם גועים, אף במקום שיש שתי געיות.