יין מפוסטר
הרב נשאלבאתר את השאלה הבאה וענה:
"לאחרונה קראתי ספר "תשובות הרב קאפח" של הרב שלום נגר מתוך כתבי יד בעמוד ריז מבואת תשובת הגאון הרב קאפח לענין היין המפוסטר שבו נאמר שיינות כרמל מזרחי ראויים לקדוש על פי שיטת הרמבם דבר הסותר לכאורה את מה שנאמר בהלכות ברכות פרק ח הערה ה כיצד פותרים זאת?
תשובה:
אין סתירה בין המקורות שציינת. לדעת מארי, יין מפוסטר של כרמל מזרחי כשר בדיעבד. זאת משום שאינו מבושל, מאחר ובתהליך הפיסטור לא הגיע לרתיחה.
לדעת מארי, בשיטת רבינו, יין מבושל אינו אלא לפתן ולכן ברכתו שהכל.
מארי דוחה דעת הסוברים שהבישול פוסל יין הוא דווקא שמחסרו. כי לא בחסרון מכמות היין תלוי הדבר, אלא, כאמור, אם הגיע בבישול לדרגת רתיחה, שאז הוא נחשב למבושל ופסול. ובהלכות ברכות, ח, הערה ה, מתפלמס עם הסוברים שהיין המבושל הפסול הוא דווקא שהבישול חיסרו. ולדעתם הפיסטור, אין מחסר היין מאומה, ומארי דוחה סברתם וגם דוחה קביעתם העובדתית, שכאילו הפיסטור אינו מחסר מהיין מאומה."
יוצא שמארי מתיר בדיעבד לקדש על יין מפוסטר? זה מוזר כי הוא כותב בפרק ח' מהלכות ברכות סוף ציון ה':
"קצרו שלדבר כל יינות הדורות הללו שהן מפוסטרים לדעת הגאונים ורבנו ברכתן שהנ"ב ופסולים לקידוש" האם הוא התכוון דוקא לכתחילה אך בדיעבד זה בסדר? לא משמע שם שהוא מחלק בין מבושל למפוסטר..
וגופא קשיא לי, הטעם בגמרא לפסול יין מבושל הוא כי הוא נחסר ונהפך מיין ללפתן,
יין מפוסטר או מיץ ענבים טבעי מפוסטר היום הם לא לפתן ומבשלים אותם רק בשביל לשמור על טריות המיץ ובשביל להמנע מאיסור יין נסך. מילא יינות מבושלים ומסוכרים שהם כמו סירופ אני מבין שהם כבר לא יין אך יש הרבה יינות טבעיים רק מפוסטרים אפילו יבשים מבושלים וטעמם רגיל אדם פשוט לא יבדיל בינם ללא מבושל מדוע נאסור אותם?
א. לדעת מארי, היין המבושל נחסר בכמות שותיו, לא בכמות היין, כי רוב שותי יין מעדיפים יין שאינו מבושל.
ב. לדעת מארי, כל יין מבושל נחשב כלפתן, ולאו דוקא היינות המבושלים שמעורבים בחומרים שונים.
ג. אכן שיטת מארי באותה תשובה שיין כרמל מזרחי המפוסטר, ניתן להכשירו בדיעבד, כי לא הגיע לדרגת רתיחה, אף שהגיע לדרגה של חום שהיד סולדת בו.