מנהיגי עמנו.

שאלה: 

שואל אני השואל ואומר: בנוגע למשה רבנו,הגמרא בשבת פז עמוד א אומרת שאחד מ-ג' דברים שעשה משה רבנו מדעתו והסכים הקב"ה עמו הוא שפירש מן האשה,וכן התוספות שם מוכיחים שפרש משה מדעתו תחילה ולא מפי הגבורה,ורק אח"כ הסכים ה' על ידו.לעומת זאת במדרש, גבי אלדד ומידד שנתנבאו במחנה,מרים אמרה:"אשרי נשותיהן של אלו שנתמנו בעליהן פרנסין על הציבור",ואלו ציפורה אמרה:"אוי להם לנשותיהם של אלו שמיום שנתייחדה שכינה עם אחיך פירש ממני מיד ",שאלותי הם,האם משה נהג כראוי שפרש מדעתו? והרי גם ה'מדעתו' הזה כפי באור הגמרא שם, נראה שאין הכוונה שמשה התכוון לפיתוח אישיותו העצמית והתעלותו במעלות הקודש, אלא מחמת ק"ו שנשא בעצמו-מחמת גילוי השכינה התדיר שעמו,וכי הלזה יקרא 'מדעתו'? וכי לא אנוס הוא? האם לא נגרם איזה עוול לציפורה? והרי בראשית נישואיה לא ידעה כלל את עתיד בעלה!? האם למשה היה קשר עם בניו? ובאותו ענין,האם דין "העוסק בצרכי ציבור" דוחה כל דבר? והרי עינינו רואות ולא זר שרבנים משלמים מחיר יקר על זה, בקשר עם בניהם וטיפוחם,ואנו דואבים על כך! האם מקרה זה דומה למרדכי ואסתר שהקריבו זוגייותם למען עמנו? האם גם אצל משה רבנו זה גם היה הכרחי,-הואיל ומדובר בזמן של תחילת עיצוב עמנו והיה צורך למודל ברמה גבוה? והרי ציפורה שילמה על זה! ואם נתמצת את כל הסיפור פשוט נשאל:מהי תכלית העצמת משה?

נ.ב לדאבוני שאלה זו התפתחה מהחשפותי ליד נוצרים בסיפור,ששם האווליים והמטופשים האלו הנשלטים בידי רגשם ויצרם כביכול מבכים את זוגיות משה וציפורה שהתפרקה ע"י האל..ומשם נדדה מחשבותי והגיגי (של נער..) לדעת רבותנו בענין וחיפוש האמת. וכאן המקום להזכיר שאילולא הרב רצון שעיצב את אבי מורי ויעץ אותי לישיבה בה כיום אני לומד איני יודע אם היתי זוכה להוציא שאלה זו אל הפועל,ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה!

תשובה: 

אתחיל מסוף דבריך לתחילתם. ברוך שבחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. וה' ציווה כל יהודי לישא אישה בכתובה וקידושין, וציווה כל יהודי לפרות ולרבות מאותה אישה. ולא בכדי ציוותה התורה ציווי זה. כי יש לו לאדם יצר מיני פעיל, שחוצץ בינו ובין יוצרו. וקידוש אישה כדת משה וישראל, ופריה ורביה ממנה, מרסנת יצר זה. והנוצרים חכמים בעיני עצמם וכומריהם אינם מתחתנים, ורבים מהם סוטים, כי שקר הם עושים בעצמם.
אולם גם העסק בתורה הוא סם חיים נגד היצר המיני. ולכן פסק רבינו, אישות, טו, ש"מי שחשקה נפשו בתורה תמיד ושגה בה כבן עזאי ונדבק בה כל ימיו, ולא נשא אשה, אין בידו עון (=וכתב מארי שם, אות ט, שאין בידו עוון בדיעבד, אבל לכתחילה אסור, שלא להתחתן) והוא שלא יהיה יצרו מתגבר עליו. אבל אם היה יצרו מתגבר עליו חייב לישא אשה. ואפילו היו לו בנים, שמא יבוא לידי הרהור עבירה". רבינו, אישות, טו, ג, וכתב מארי, שם, אות ט, בשם רבינו במו"נ, שהרהורי עבירה (=מין) קשים מעבירה, ויש בלימוד תורה כדי לרסן יצר זה.
ועל דרכנו למדנו ששכל האדם הוא קודש לכך שהאדם יתדבק בצור העולמים ע"י שיעסוק תדיר בלימוד תורה, ובידיעת ה' ובאהבתו. וכשהוא זוכה לכך, הוא מתנבא.
אולם כל הנביאים אינם מחזיקים מעמד בהתנתקות מן החומר, ובהתדבקם בצור העולמים, ולכן אינם מתנבאים בכל עת. מה שאין כן משה רבינו, הוא הגיע למעלה גדולה שהתדבק בצור העולמים ע"י שהתנתק מאשתו, ומכל תאוות החומר. ולכן ה' סייעו שכל הזמן יהיה ראוי לנבואה. רבינו, יסודי התורה, ז, [יג]-[יד].
אמםנ מארי, שם, אות לא, הביא בשם בי"ד שנראה שדברי רבינו כמ"ד שהקב"ה צווה לו, ואתה פה עמוד עמדי, ולא כמ"ד דמה שפירש מן האשה הוא מדעתו והסכימה עמו שכינה. אולם גם עניין הסכמת ה' לשלושה המעשים של משה רבינו שנמנו שם בגמרא שבת, פז, א, אפשר לפרשה שמשה רבינו כיוון לאמיתה של תור,ה או לדעת ה'.
וצפורה, אפשר שהבינה והסכימה, ודברי חז"ל באגדה, הם כדי ללמד מוסר לסתם ת"ח, שלא הגיעו למעלת משה רבינו, שיזהרו בכבוד נשותיהם ובחובותיהם כלפיהן הן מחמת חובתם להן, והן לטובת עצמם, שמצילות אותן מן החטא, שהרי הם לא במעלת משה רבינו.
ואידך זיל גמור. וה' יאר עיניך במאור תורתו.

תאריך: 
09/04/13 כ"ט ניסן התשע"ג
תגיות: 
x

Audio Playlist