אכן בגמרא יומא, עו, ב, אמרו שסיכה כשתיה גם לענין יום הכיפורים ופירושו של דבר גם לענין איסורים, שהרי גם לגבי איסור תרומה לזרים, נאסר הזר בסיכת שמן תרומה. רבינו, תרומות, יב, ואם סך בשוגג משלם קרן וחומש. אבל אין פירושו של דבר שאסור לנו לסוך גופנו בשומנים אסורים, כגון חלב ושומן חזיר ועוד. תוספות ישנים, יומא, עו, ב, וט"ז, יו"ד, קיז, ס"ק ב, מה שהביא בשם הב"י שהביא בשם ארחות חיים. ומכל מקום החידוש שיש בהלכות שביתת עשור, כתב גבורות ארי, יומא, עו, א, שאע"פ שסיכה כשתיה, רק על השתיה, חייב מלקות או כרת במזיד, אבל על הסיכה או על הרחיצה, חייב רק מכת מרדות, שהם רק מדברי קבלה, כפי שכתב רבינו בפיהמ"ש, יומא, ח, א, וכן שאם שתה ביו"כ משקה שאינו ראוי, פטור אבל אסור. ואילו סיכה בשמן שאינו ראוי לשתיה, מותר, כגון לצורך חטטין. וכאן המקום להעיר, שבתשעה באב אסור לסוך, ולא רק בגלל שסיכה כשתיה, אלא שהוא כרחיצה, והאבל אסור ברחיצה ובסיכה. רבינו, אבל, ה, ג. תוכל להאזין להלכה יומית בענין זה באתר נצח ישראל באודיו.