לכבוד הרה"ג ערוסי:
לחלישות שכלי איני מצליח ליישב בין שתי תשובות שניתנו באתר זה (אינני בטוח לגבי זהות המשיבים המכובדים) :
האחת:
אכן מצוות עשה מן התורה לקרוא ק"ש, בלי שום ברכה לפניה או אחריה, ולכן אדם שרוצה לקרוא ק"ש בהנץ החמה, וממתין לתפילה בציבור, שתתחיל מאוחר יותר, קורא ק"ש בהנץ בלי ברכות, וחוזר ומתפלל עם הציבור, ואומר עמם ק"ש וברכותיה.
אולם חכמים התקינו שנקרא ק"ש שחרית עם ברכות לפניה ואחריה, וכן ק"ש של ערבית עם ברכות לפניה ואחריה, וכל זאת כדי לידע ולהודיע שה' שאנו מאמינים בו ומקבלים עלינו עול מלכותו ועול מצוותיו, עשה עמנו חסדים בעבר (יציאת מצרים) ועתיד לעשות עמנו חסדים בעתיד (ימות המשיח), להגיד בוקר חסדך ואמונתך בלילות, ולכן כל שלא אמר את הברכות של ק"ש או ששינה אותן באופן מהותי, לא יצא ידי חובת חז"ל הנ"ל, עיין דברי מארי, ק"ש, א, ח, אות כג, עמ' כו.
----
השניה עם שאלתה :
לק"י
שלום כבוד הרב,
בעבר שאלתי את כבוד הרב את השאלה הבאה:
בבית הכנסת בו אני מתפלל מתחילים שחרית של שבת בתשע בבוקר. בשל השעה המאוחרת לא מספיקים לומר שמע בזמנה (התפילה נאמרת בזמנה)
אני נוהג לקום מוקדם ולומר בביתי פסוקי דזמרה ושמע וברכותיה בזמנה.
האם עלי גם להתפלל בבית ע"מ להסמיך גאולה לתפילה או שמא עדיף להתפלל בציבור?
תשובת כבוד הרב היתה:
אם יש במקומך בית כנסת שבו מתפללים בזמן, לך לשם. ואם לאו - התפלל שחרית יחיד, כלומר זמירות, ק"ש וברכותיה ותפילת שמונה עשרה, ובציבור תשמע קריאת התורה, ותתפלל עימם מוסף.

מתשובת כבוד הרב משתמע שעדיף להסמיך גאולה לתפילה יותר מאשר תפילה בציבור. אולם מורי בסדור "שיח ירושלם" בסדר תפילת שחרית, סעיף ח' כתב: עדיף תפילה בציבור מסמיכות גאולה לתפילה.
א. יורנו מורינו כיצד יש לנהוג?
ב. האם לאחר שהתפללתי שמונה עשרה בביתי ובבית הכנסת שמעתי את חזרת הש"ץ יצאתי ידי חובת תפילה בציבור?

בברכה

תשובה:
א. אבל דווקא תפילה בציבור בזמן. ושהתפילה כסדרה. ק"ש וברכותיה בזמן, ולא זעיר פה וזעיר שם.
ב. לא.
------ ע"כ התשובות

אודה לכבודו אם יוכל לסייע לי ביישוב התשובות.
תודה מראש. מפי עליון תבורך,
תומר