סנהדרין נט עמ. ב. וכן מנחות סט. עמ. ב.
לכבוד הרב רצון שליט"א. נתקשינו בשעור בהסבר המעשה של ר"ש בן חלפתא .....שירדו לו מן השמים שתי חתיכות בשר ..... אחת נתן לאריות שרצו לטרוף אותו ואחת הביא לבית המדרש ושאל האם הדבר טמא? א"ל אין דבר טמא יורד מן השמים. בהמשך שואל ר' זירא את ר אבהוא "ירדה לו דמות חמור מהו? "עונה ר' אבהוא "יארוד נאלא" פירש רש"י "תנין שוטה". שאלותינו :1 ) הסבר המעשה עלפי שיטתו של הרמב"ם. 2 ) איך להתיחס ל"תשובתו" של ר אבהוא (התבטאות קשה). במסכת מנחות : סט. עמ. ב. בעי ר' זירא חיטין שירדו בעבים מהו למנחות?.......... ושואלת הגמרא " מי איכא כי האי גוונא"? מתרצת הגמרא :"אין כדעדי טייעא נחיתו ליה רום כיזבא חיטי בתלתא פרסי. ושוב שאילתינו : הסבר המעשה עלפי שיטתו של הרמב"ם. ושכרך מן השמים.
אכן מדובר באגדה, בסנהדרין, נט, ב, וצריך לבארה כדרך שרבינו מבאר אגדה, אדם הראשון בגן עדן, בטרם החטא, התנהל רק על פי כוחות השכליים, והם המלאכים, שצלו לו בשר וסיננו לו יין, כלומר בכוחותיו השכליים השכיל כיצד להכין את מזונותיו, לרבות בשר (למד שאדם הראשון לא נאסר באכילת בשר) ולשתות יין.
אולם מאחר ואגדה זו הובאה בהקשר לשאלה, אם אדם הראשון נאסר לאכול בעלי חיים, והותר רק לאכול צמחים, שאלו, אולי הבשר האמור באגדה הוא בשר מן השמים, כלומר בשר שנזדמן לו, ועל כן שאלו אם יש דבר וזה שבשם מזדמן, והשיבו בחיוב, שכך אירע לר"ש בן חלפתא, שנזדמנו לו שתי ירכות בשר, אחת נתן לאריות שלא יטרפוהו, ואחת הציע לבני בית המדרש לאכלם, והתעוררה שאלת הכשרות, האם לסמוך על הרוב כל דפרש מרובא פרוש או לא. ואין מו"מ שייך כלל ועיקר לעניין האדם הראשון, אלא שעברו מעניין לעניין, כדרכם בתלמוד, אלא שגם הענין עם ר"ש בן חלפתא, יש בו היגדים אגדיים וגם אותם ביארתי לעיל.