שתילת עץ פרי בשנה השישית
שלום לכבוד הרב רבים מדברים לאחרונה על כך שניתן לנטוע עץ פרי בשנה השישית רק עד לתאריך ט"ו באב ולא מחלקים בין המצבים השונים של השתיל. עיינתי רבות בהלכה בנושא זה ולהבנתי התאריך ט"ו באב הוא האחרון לנטיעת עץ רק במקרה שהוא חשוף שורשים בלבד - (מצב נדיר ביותר). אך במקרה הנפוץ יותר בו נקנים השתילים מהמשתלה ומגיעים עם כמות אדמה המספיקה לעץ להמשיך לחיות זמן רב (-זאת הדרך הנפוצה ביותר לקנות שתילי עצים צעירים ופרחים) להבנתי אין בעיה להעבירם לאדמה אפילו עד ערב ראש השנה. כמו כן הדבר נכון גם בנוגע לערלה שלא יידרש לחדש הספירה לשנות הערלה ובמקרה בו יש שתיל הנמצא בעציץ כבר 3 שנים ומועבר לאדמה אזי נדרש להמתין רק עוד שנה אחת עד שהפירות יהיו מותרים. לא מצאתי בספרים פסיקה חד משמעית בנושא ואודה לכבוד הרב אם יאשר לי כי הבנתי נכון (או להיפך..) תודה רבה.
מותר לנטוע שתיל גם אחרי ט"ו באב, שיש לו גוש עפר סביב לשורשיו, שמכוח אותו גוש יכול השתליל להתקיים לפחות שבועיים.
כי בלאו הכי הוא לא מאבד את שנותיו לערלה מאז ניטע או נזרע.
תכנים לקריאה נוספת
לקראת השמיטה הבעל"ט
כפי שהבנתי דעת רבנו היא שאין קניין לגוי להפקיע משביעית אלא שאם הוא זורע בקרקעו אין על זה איסור ספיחין ויש ע"ז קדושת שביעית לעניין איסור סחורה ותפיסת דמים. יש א"כ איסור לקנות כל מה שלא יבול חו"ל ולא לאכול שום ירק אא"כ הוא יבול נכרי. ברצוני לשאול: א. מה מהני היתר המכירה כיוון שאין קניין לגוי? ב. מה מקור ההיתר לקנות פרות שביעית באשראי בצ'ק והפדיון (הדמים הרי לא נתפסים לפני הקנייה)? ג. האם עניין "אוצר בית דין" מתבסס רק על התוספתא או שיש לו ביסוס עצמאי מסברא וא"כ יש לנו כאן סברת החזו"א מול סברת הרי"ק?
שמיטה
כמו"ר, בימים אלו, ראיתי כי בעץ האתרוג החלו לצמוח פירות, וברצוני לדעת אלו פעולות מותרות להתבצע בשנה זו, כדי שאוכל ליהנות מפירות טובים לקראת חג הסוכות. בדרך כלל, בשנה רגילה, החל מלאחר חג השבועות, אני משקה את העץ הרבה מאד, 3 פעמים בשבוע לערך, ולעיתים אף במים מינרלים, כדי להשביח את הפירות, שיצאו גדולים וטובים. בשנה זו, השקיתי מעט מאד, לעיתים אף פעם בחודשיים, ולא ניקיתי מתחת העץ, וצמחו שם עשבי פרא, וייתכן כי יש כבר מקום לנמלים ותולעים להזיק לעץ ולפירות. בכל שנה אני גם משתמש בריסוס מסויים כנגד אותם מזיקים שלא יזיקו לפירות.
1. עד כמה אוכל להשקות את העץ? (כמה ייחשב לאוקומי וכמה לאברויי)
כיצד מנמק הרב את העדפת היתר המכירה, ומה דין ספיחים שנקטפו בשביעית?
1 מדוע העדיפות שלנו היא להתנגד ליבול נוכרי של גויים בארץ, ולהעדיף היתר מכירה.
בפועל הרי, גם היתר מכירה מוכרים את השדה לגוי, אז מאי נפקא מינה אם מוכרים את השדה לגוי או לוקחים ממנו ירקות. לזה הגוי טוב, ולזה לא?
2 מתי מסתיימת גזירת ספיחין. האם כיום מותר לקטוף מהשדה ירקות שגדלו לבד כגון עגבניות שבוודאות גדלו בתחילת חודש מרחשון?
קדושת שביעית בהפקר
שלום האם יש קדושת שביעית בפירות הפקר? האם ניתן להפנות אותי למקורות.?
תודה
שמיטה1
שלום לרב
1. האם לפי רבנו זה אפשרי לעשות היתר מכירה? האם לפי רבנו אין איסור של 'לא תחנם'?
2. לפי הבנתי, אין מקור ברבנו למושג 'אוצר בית דין', האם זה נכון?
3. לפי המפורסם, העדה החרדית מזלזלת מאוד בהיתר המכירה וקונה רק סחורה של גויים, ולפי הידוע, יש אפשרות שהכסף מגיע לידי שונאי ישראל. האם הדבר תקין? מה הפתרון של הרב לשנה הבאה?
4. מה הדין של 'מצע מנותק' לדעת רבנו? מה דעת הרב? בברכה ותודה יחיאל כולל הרא"ה
שמיטה
שלום לכבוד תורתו! היכן ועל בסיס איזה כשרויות ניתן להשיג ירקות בשנה הבעל"ט ע"מ שלא להכשל באיסור ספיחים, להולכים בשיטת הרמב"ם? ושכרו כפול מן השמים לזכות את הרבים
מה דין ענבי שביעית שגידל גוי בארץ ישראל לצורך עשיית יין?
1 מי שרוצה לקנות ענבים של שביעית מערבי כדי לעשות מהם יין לשביעית?
האם יש איסור סחורה?
2 ואם לא, האם חייב הפרשת תרו"מ?
אוצר הארץ
שלום וברכה הפירות והירקות המשווקים ע"י "אןצר הארץ" - מקורם ממקורות אספקה שונים, כאשר חלקם מומלצים ע"י הרב וחלקם (אוצר בי"ד) אינו מותר לדעת הרב.
א. נשמח לדעת האם יש אבחנה בין הסוגים השונים וניתן לדעת מה מקור כל ירק/פרי?
ב. במידה ולא ניתן לדעת מה מהיבול הוא אוצר בי"ד, האם הרב ממליץ לא לקנות כלל מ"אוצר הארץ"?
תודה ושבוע טוב