דילוג לתוכן העיקרי

בענין אין ה' גוזר על עשיית מצוה

שאלה

לק"י ג י' כסלו תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
בהלכות אסורי ביאה פי"ג הל' [יג] (טז) ד"ה וכן שמשון גייר ונשא כתב מעשה רקח לא מצאתיו מבואר בגמ'. [...] ומצאתי בילקוט ר' פנחס בשם ר' איבו בתורה בנביאים ובכתובים מצאנו שאין זווגו של איש אלא מן הקב"ה, בתורה כתיב ויען לבן ובתואל וכו' בנביאים דכתיב ואביו ואמו לא ידעו כי מה' הוא וכו' ע"כ. וכיון שהיה זווג מאתו יתברך ודאי שגיירה, וק"ל. עכ"ל. ולאחר שהביאו העיר הרה"ג יוסף קאפח "ואלו ראה דברי רבנו בתחלת הפרק השמיני מן הפרקים שהקדים למסכת אבות לא היה מביא לדברי רבנו ראיה זו, והיה גם מבין דברי חכמינו ז"ל אחרת."
ובכן יעלזנה כליותי אם תטיב לבאר איך יש להבין את דברי חכמינו ז"ל לפי מארי יוסף?
כי הרי בשיעורו שלמארי יוסף (בדיסק מכון מש"ה) לפרק השמיני משמונה פרקים אמר "גם כאן בענין מה שחז"ל אמרו"..."ארבעים יום קודם"... "אצל הרמב"ם הדברים הללו אינם דעת חכמי ישראל." ואני הדל הייתי חושב שכשם שיצא רבנו נגד אותה השטה בלי להסבירה (ודלא כמ"ש בכבוד חכמים מועד קטן עמ' 144 או בספר מדרש שלמה עמ' רצ-רצא) כך יש לומר בילקוט (ובמקביל במועד קטן יח ב ובבראשית רבה סח ג). אולם יש נוסח שונה במדרש תהלים נט ב מהדורת שלמה באבער עמ' 302 "בוא וראה כמה קשה הוא הזיווג, מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים הקב"ה מייחד שמו על הזיווג, בתורה כתיב ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר, ובנביאים כתיב ואביו ואמו לא ידעו כי מה' (יצא הדבר) [היא], ובכתובים כתיב ומה' אשה משכלת, מכאן שייחד הקב"ה שמו על הזיווג".
בכ"ר
שמעיה אפל

תשובה

כבוד הרב שמעיה אפל הי"ו רודף אמתה של תורה, 

כנהר - שלום, וכנחל שוטף - ברכה,

כלל נקוט בידינו, שרבינו קבע שכל פסוק מן המקרא, או דברי חז"ל נוגד עיקר מעיקרי האמונה, כגון הגשמות. יש להסביר המקרא ודברי חז"ל על דרך ההשאלה או דרך אליגורית, שאלא שדברי חז"ל, להבדיל מן המקרא, יש יש ונוכל לומר שדברי חז"ל מסוימים, שאינם עולים בקנה אחד עם עיקרי האמונה שנקבעו ע"י רבינו, ונתפרשו על ידו, נוכל לומר, שאותם דברי חז"ל אינם מוסכמים, ודחויים ע"י רוב חכמי ישראל, גם אם הדברים לא נתפרשו ע"י חז"ל. 

ולכן עניין הבחירה החופשית היא עיקר מעיקרי האמונה שהרי בלעדיה אין מתקיים עיקר מעיקרי האמונה שנמנו בי"ג עיקרים, והוא שכר ועונש. ולכן דברי חז"ל שבת קול מכרזת, בת פלוני לפלוני, נוגדים את עניין הבחירה החופשית, ולכן כבוד חכמים ומדרש שלמה ניסו לבאר דברים אלו ונדחקו. ומארי ז"ל סבור שהתקפתו החריפה של רבינו נגד דברים אלו, הנוגדים את הבחירה החופשית, ולכן אמר שהם דברים דחויים, כי כל רוב עם ישראל לא הסכימו עם אותה דעה, אלא שהדבר לא נתפרש.

אשר לעניין הפסוקים, מה' יצא הדבר וכיו"ב, הכוונה, שראו בנסיבות אות מאת ה', ולא יותר.