דילוג לתוכן העיקרי

הלכות מגלה וחנוכה פ"ב הל' טו

שאלה

לק"י י' אדר תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
א) כשהרמב"ם אומר "ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות" האם הוא מחוייב לשתות יין שראוי לנסך על גבי המזבח או אפלו יין שפסול לנסך ע"ג המזבח שברכתו שהכל מספיק?
ב) שלחתי לכבוד הרב כמה שאלות אשתקד ותשע"ג באתר נצח, האם כבודו קיבלם?
בכ"ר
שמעיה אפל

תשובה

לצערי, איני זוכר אם קיבלתי.

לגופה של שאלה, אין הכרח שהיין האמור למשתה פורים צריך להיות ראוי לניסוך על גבי המזבח, שהרי אין מדובר בקידוש, אלא בשמחה, וגם יין שאינו ראוי לניסוך, משמח.

שהרי אנו מברכים בורא פרי הגפן על יין מתוק, אף שאינו ראוי לניסוך ולא לקידוש, וכן ברכת הטוב והמטיב.

אשר לשכרות בפורים, אנו מקובלים מרבותינו, וכן ראינו אותם ואת זקנינו, שלעולם לא השתכרו בפורים, עד אבדן הדעת, שהרי בכך האדם מפסיד את צלם האלוקים שבו.

וכן לא יוכלו לברך ברכת המזון שהיא מדאורייתא.

אלא שותה יותר מכפי הרגיל, עד שמרגיש שראשו מתחיל להיות כבד עליו, מברך והולך לישון. ואח"כ הולך לבית הכנסת, ולומדים שם תורה, ביום פורים ומתפללים, כך נהגו אבותינו בתימן, וכך נוהגים אנו, שמשתדלים לילך בדרכי אבותינו.