ספר תורה תימני ששירת האזינו נכתבה שלא בהתאם למסורת?
שמעתי את השיעור "פיסול בספר תורה תימני ששירת האזינו נכתבה שלא בהתאם למסורת" והבנתי את התשובה.
שאלתי: למה השורות הכתובות בצורה זו לא נחשבות כמו פרשיות פתוחות וסתומות,
דבר שכן היה פוסל כתיבתם בצורה אחרת?
ומעניין לעניין על אותו עניין:
יש בתנ"ך אותיות גדולות וקטנות ודרשות והסברים על כתיבה כזו בהקשר לפסוק.
שאלתי: מה ההסבר ה כ ל ל י שיש כאלה אותיות?
בתודה מראש!
שירת האזינו צריכה להיות כתובה כשרה, ואם לא - הס"ת פסול.
אולם יש מסורות של אוןפ כתיבת השורות בשורה, והמשנה מסורת זו, אע"פ שלא נהג כשורה, אין זהפוסל הס"ת.
מסורת זו של בליטות שיש בשורות בכל אריח, אינן בגדר פרשיות פתוחות או סתומות, כי לפרשיות אלה יש כללים. ורק לפי הכללים, אנו דנים אם הפשרה סתומה או פתוחה.
וגם הסמורת מה הן הפרשיות הפתוחות, ומה הן הסתומות, ואין לחרוג מן המסורת, ואם חורגים פוסלים הס"ת.
אכן יש לאותיות המשונות טעמים נסתרים.
תכנים לקריאה נוספת
כמה שאלות
1. הם ישו היה תנא ואם כן אז מי
2. הראב"ד בהשגה שלו על הרמב"ם בהלכה איזהו מין - כל שאומר שאלוה. אני הבנתי שהראב"ד הבין שהיו חכמים גדולים שקדמו לרמב"ם שחשבו שה' הוא גוף. ושהוא מבין שהרמב"ם גם הכיר את החכמים הללו. האם זה נכון שהראב"ד והרמב"ם מבינים שחכמי ישראל גדולים חשבו שהשם יתברך הוא גוף.? וכן למה לא יכול להיות שאותם חכמים דיברו בלשון משל? ועל איזה חכמים לדוגמא מדובר?
כיצד חולטים עוף שנחתך אחרי המליחה, והאם אפשר לחלוט שניצל בשמן?
אהלן יש לי מספר שאלות.
א.מארי כותב שהיחיד לא אומר את הקדושה עם שליח הציבור. אבל האם גם כשאני מתפלל עם אשכנזים והם שרים את הקדושה ואז אני לא שומע את שליח הציבור- האם גם במקרה כזה אינני אומר את נוסח הקדושה?
ב. כשעושים חליטה לבשר או עוף, האם צריך להחליף את המים שחלטו בהם?
ג. עוף שנחתך לאחר מליחה, מארי אומר שצריך הבהוב ואחר כך חליטה. מה הדין אם לא עשו הבהוב אלא רק חליטה?
ד. האם מועילה חליטה בשמן רותח כאשר השמן מכסה חלק מהשניצל ואני הופך את השניצל?
ה. האם ישנן כשרויות של נקניקיות ופסטרמה שמותר לאכול לפי הרמב״ם?
ו. האם מועילה צלייה בשביל להכשיר בשר טחון?
לאור הגזרה שלא להתפלל במניין
שלום וברכה כבוד הרב,
לאור הגזרה, לאיסור תפילה במניין, מבקשים מתפללי בית הכנסת, שאני נמנה איתם ל להתפלל במנין מחוץ לכותלי בית הכנסת בחוץ במרחק של 2 מטר אחד מהשני... האם אפשרי?
ברכות השחר
לק"י שלום עליכם מארי! ממהרי"ץ בע"ח ח"א ח - ט מפורש להדיא ובאריכות שדעתו כהרמב"ם לברך דווקא אם נתחייב. לעומ"ז בתפילת שבועות כתב לא לברך המעביר, קצת משמע שאת שאר הברכות כן יכול לברך (?) הר"י רצאבי למד מכאן שמהרי"ץ שיכל את ידיו, כתרגומו וכתב דלמהרי"ץ יברך אפי' לא נתחייב. האם באמת משפט אחד יכול לסתור את מה שכתב במקומו ובאריכות? כיצד הבין מהר"י קאפח את מהרי"ץ?
האם נכון כיום להנהיג חזרת הש"צ אחת בשאר התפילות כמו בתפילת מוסף?
בבתי כנסת בקהילות תימן מתפללים תפילת מוסף ללא חזרת הש"צ.
האם נכון כיום להנהיג חזרת הש"צ אחת בשאר התפילות כמו בתפילת מוסף?
מתי מותר להנהיג תפילה אחת ללא חזרה?
מדוע שונה תפילה לברכות בעניין ברוב עם הדרת מלך?
כיצד צריכים הקהל לנהוג בזמן חזרת הש"צ?
מה נדרש מחזן, והאם מי שאינו בקי בדקדוק רשאי לקרוא כשאין טוב ממנו?
מהן הסדרת ההלכות או הבקיאות שאמור להיות חזן ולהוציא ס"ת כי יש לנו בעיה, שאדם אחד שהוא יודע לקרוא את הפסוק עקב שינון בלבד, אבל אינו בקיא לא בדקדוק ואינו יודע אם חלילה איך כתובה המילה בין אם חסרה אות או ההיפך, האם בכלל אותו אדם רשאי להיות חזן שאינו יודע מה פירוש המילה אשר הוא קורא.
האם מותר לכפול את הפסוק ״ימלוך ה׳ לעולם״ כשמחזירים ספר תורה להיכל?
שלום לכב' הרב ,
כשאומרים לפני הכנסת ס"ת בשבת להיכל ,פעמיים " ימלוך ה' לעולם וכו' "
האם יש בכך משום "שתי רשויות " ?
יענה הרב בבקשה ושכרו כפול מן השמיים.
בברכה,
נשיאת כפיים בתפילת מנחה
כתב הרמב"ם בהלכות תפילה וברכת כהנים.....אבל תענית שאין בו נעילה כגון ט' באב ושבעה עשר בתמוז, הואיל ותפילת מנחה שלהן סמוך לשקיעת החמה, הרי זו כנעילה ואינה מתחלפת במנחה של כל יום, ולפיכך יש בה נשיאת כפיים.
מה יהיה אם הציבור בימים אלה התפללו מנחה גדולה, האם יש ברכת כהנים?
קדיש אחרי דבר תורה
למה אחרי דבר תורה אומרים ר' חנניה וקדיש? מה הטעם?