דילוג לתוכן העיקרי

איסור החזרה

שאלה

לק"י
שלום לכבוד הרב !
לפי מארי, הטעם לאיסור החזרה הוא משום מבשל דרבנן (פ"ג ה"י), וגם כל הנחת אוכל מבושל כל צרכו
ע"ג מקום שיכול להגיע ליד סולדת בו הוא איסור מבשל דרבנן (פכ"ב). אם כן, מה ההבדל בין החזרה
לסתם חימום תבשיל בשבת? מדוע בהחזרה צריך גם תנאי של "עודן בידו" ובחימום מאכל לא?
הניחא לשיטת שאר הראשונים ונו"כ רבנו שיש בהחזרה משום מיחזי כמבשל או גזרת חיתוי, אך לפי שיטת מארי קשה לי.
בתומ"ר, ושכמ"ה.

תשובה

עיין בדברי מארי, שבת, ג, ג, אות יב, שבמציאות המודרנית של ימינו, ואתנ כל דיני ההשהיה, ואפשר להניח מע"ש כל תבשיל או מאכל מערב שבת על הפלטה.

אולם בכל מה שקשור לחזרה, "אסור להחזיר עליה בשום אוןפ, לא מבושל ולא בלתי מבושל, לא חם ולא קר, לא לח ולא יבש, אפילו רק הרים את המיחם מעליה וטרם הניחו ע"ג קרקע או כלי, אסור להחזירו.

והמחזיר הרי הוא מבשל בשבת, אם דבר מבושל האו, נהי דפטור מסקילה, לפי שאין בישול אחר בישול, אך אסור מדרבנן, ואם הניח קבר חי בשבת, חייב משום מבשל.