גידול חזיר בארץ
לק"י
כן לזכרון לאומי! ובכן, זכור לי שבשנות ה50, הרבנות נתנה היתר לגדל חזירים בארץ ישראל בתנאי ביהיה על במות מעל לאדמה...
כך התרבה גידול חזיר בארץ, ואיתו, אוכלי חזיר.
אי אפשר לתקן בעיה אם לא יורדים לשורשיה. בתיקוה שהרב הגאון הרב רצון ערוסי היושב ברבנות הראשית יעביר את המסר שם (ששם מקור הבעיה) ושמשם יגידו:
טעינו ובאנו עכשיו לתקן. התקשורת תמהר ותשמח להעביר את המסר הזה ואז - שלום על ישראל!
שאלתי: האם תעשה את זה?
א. אני צריך לחזור ולהתעניין בהשתלשלות העניינים שהביאו להיתר ההוא.
ב. עליך לדעת, שלצערנו, ענייני הדת, ואפילו אלה שהם מאוד משמעותיים לאומתנו, קשורים במאבקים, כי הגורמים הלא דתיים הם הרוב בשלטון ובתקשורת. וכלן, יש והפתרונות ההלכתיים שהרבנות נותנת, הם פתרונות שלפשרה, בלית ברירה, כדי לשמור על אחדות, עד כמה שאפשר.
ג. הנה דוגמה מאוד מהותית. בני זוג שלא נפקדובזרע של קיימא, ולא ייפקדו זה מזו, בזרע של קיימא, לפי ההלכה ימליצו להם לאמון ילדים הזקוקים לאב ואם בריאים, ובעלי יכולת כלכלית, והם יגדלו את אולם ילדים, וייחשבו לפני ה' כאילו ילדו אותם, אך אותם ילדים ימשיכו לשאת את שמותיהם המקוריים, וימשיכו לשמור על קשר עם הוריהם או בני משפחותיהם הבילוגיים, וזה נקרא אומנות.
לצערנו, הגישה המערבית היא שונה, היא מציעה אימוץ. לפי שיטה זו, ההורים המאמצים מגדלים את הילדים כאילו היו בניהם ובנותיהם ממש, עם שמות של ההורים המאמצים. ומנתקים ניתוק מוחלט בין הילדים ובין ההורים הבילוגיים. כי בגישה המערבית עומדת במרכז תחושת האני והבעלות. רק בדרך זו, מרגישים ההורים המאמצים שאלה ילדיהם.
גישה זו היא בעייתית מאוד, גם מבחינה אישית של הילדים, וגם מבחינה חברתית, וגם מבחינה הלכתית. כי הילדים גדלים, ובהרבה מקרים ניתן לזהות שאינם דומים להורים המאמצים, ונוצר משבר זהות אצל הילדים, זאת מלבד הצער הגדול של ההורים הבילוגיים.
וכאמור, יש גם בעיה הלכתית, כי אסור ליהודי או ליהודיה להתחתן עם אחיו או אחותו הביולוגיים. ולכן הרבנות התנגדה לחוק האימוץ, ולא היה לה כוח פוליטי למנעו. ומשום כך היא התפשרה, בלית ברירה, בכך שהחוק מאפשר לרושם הנישואין לבדוק אם החתן או הכלה, אינם אחים בילוגיים, שאסורים זה עם זו.
אבל המחוקק דאג להעלים כל סימן של אימוץ בתעודת זיהוי, והרושם נישואין יכול לדעת על האימוץ באקראי.
ומעשה שהיה כך היה. ברבנות מקומית מסוימת בני זוג נרשמות לנישואין, ולבסוף נודע לבני הזוג ולרושם נישואין שהם אח ואחות, ונקלעו למשבר, במיוחד בימינו, שנוהגים בני הזוג היתר בינו ובינה.
כל התיאור הנ"ל מלמד אותך על מצבנו העגום, שעניינים דתיים שהם מאוד מהותיים לאומתנו, מתקבלים בקושי גדול ובאופן חסר ולקוי. והוא רחום יכפר עון.
ראה גם ראה, עתה הולכת ונפרצת פרצה גדולה יותר, שבני זוג שאינם יכולים להיפקד בזרע של קיימא מאפשרים להם "לקנות" ילדים ,בדרך של פונדקאות, שהיא בעייתית מאוד, ולצערנו, כבר מנסים בשיטה זו לדהור גם לכיוון יצירת תאים משפחיים דו מיניים.
וה' יסייענו לשוב בתשובה שלמה.
ולכן יש קושי לעורר ולשנות היתר הלכתי שניתן בעבר, ואשר עלול לעורר מחלוקת בין דתיים ולא דתיים.