לכתחילה אין לנהוג כן. בדיעבד נראה שיצאו, כי המפטיר הוא שקרא תחילת ההפטרה וסופה, אך כאמור, לכתחילה אין לנהוג כן.

אך רבינו לא יסכים לדברי מהרי"ץ, שגדול קורא מפטיר, וילד קורא ההפטרה, והעיד שכך המנהג, כי עיקרון אחד יש לשמור ובאדיקות, שלא להשוות הנביא לתורה, ולכן הקורא בנביא חייב לקרוא בתורה, כדי להראות שהנביא הוא רק מכח התור,ה ולדעת רבינו אין לסמוך על מנהג כזה, שהוא נוגד את ההלכה.

צא וראה, שהר"ש הלוי בשו"ת דברי חכמים, או"ח, לו, שסמך על מהרי"ץ, אבל דקדק לכתוב שלכתחילה יש לנהוג כפי עיקר התקנה, שקרוא ההפטרה צריך לקרוא המפטיר בתורה.

אשר לדרך המוצעת, אין לנהוג כפי שתיארת, כי צדקת שאם נדון הקטן שהפסיק אחרי שלושה פסוקים ראשונים, כשנשתתק, הרי האב היה צריך לקרוא מהתחלה.

ולכן, הרע במיעוטו, שהקטן יקרא בקול כל ההפטרה, והגדול ילווה אותו.