איסור החזרה
שאלה
לק"י
שלום לכבוד הרב!
לפי מארי, הטעם לאיסור החזרה הוא משום מבשל דרבנן (פ"ג ה"י), וגם כל הנחת אוכל מבושל כל צרכו
ע"ג מקום שיכול להגיע ליד סולדת בו הוא איסור מבשל דרבנן (פכ"ב). אם כן, מה ההבדל בין החזרה
לסתם חימום תבשיל בשבת? מדוע בהחזרה צריך גם תנאי של "עודן בידו" ובחימום מאכל לא?
הניחא לשיטת שאר הראשונים ונו"כ רבנו שיש בהחזרה משום מיחזי כמבשל או גזרת חיתוי, אך לפי שיטת מארי קשה לי.
בתומ"ר, ושכמ"ה.
תשובה
לשואל היקר, שלום וברכה!
שאלת חכם שאלת.
אני מבין שמארי לא בא לשלול את טעם 'מיחזי כמבשל', אלא להקדים לו איסור מדרבנן בסיסי יותר לבשל את המבושל (ט,ג), ולא משום מראית העין אלא משום הרחקה מבישול דאוריתא.
לכן גם כשאדם מחזיר ע"ג כירה גו"ק, שאין בחומה כדי לבשל לדעת מארי, עדיין נצרכים אנו לתנאי של עודן בידו. ורק כנגד המדורה שאין בה משום מיחזי (וה"ה לקדירה ע"ג קדירה) מותר לתת לכתחילה בשבת, כמובן באופן שאין בחום שם בכדי לבשל [אא"כ יסלקה לפני שתגיע ליס"ב, שבוודאי אינה חמורה ממים חיים שהתיר רבנו לעשות כן (כב,ד) על אף שאם ישאירם שם יעבור על איסור תורה ולא על איסור דרבנן בלבד].
בברכה נאמנה, א"צ