ברכות
שלום מארי ערוסי
ראיתי באתר מורשת תשובתכם וזה הנוסחה
שלום וברכה,
שלום לכת"ר,
מדוע מצד אחד אסור לענות אמן אחר אשכנזי המברך על הלל מדולג, ומאידך גיסא מותר, ואף יוצאים ידי חובה בקידוש של אשכנזי עם יין שלדידן ברכתו שהכל ?
בברכה,
התשובה:
מאת: הרב רצון ערוסי
בעניין עניית אמן אחר ברכת ש''ץ אשכנזי על הלל בדילוג, באנו למחלוקת, אם תימני ולספרדי מותר לענות אמן.
יש מגדולי הפוסקים שאוסרים. לענ''ד - מותר לענות.
אשר לקידוש של אשכנזי עם יין שלדידן ברכתו שהכל, אם אין היין כשר, לשיטתנו לקידוש, כגון יין מבושל, או יין מתוק, התימני השומע אשכנזי או ספרדי שמקדש עם יין כזה, ומברך הגפן, מותר לו לענ''ד, לענות אמן, אבל הוא אינו יוצא ידי חובתו בקידוש, כי הקידוש לשיטתו, אינו קידוש.
וגם ראיתי בשות מארי בטלפון שאומר כעין זה
ואני לא יודע מה לחשוב כי רואה ברבינו בחבורו ובתשובות וגם לאברהם החסיד לא כדברי מארי בתשובה כי זה נוגד לשיטתם
האם נגיד שגם אפשר לענות לברכה על נטילת ידיים הנאמרת בבית הכנסת אם זה מותר לאי זה שהוא שיטה אם כן אין לדבר סוף ונאבד כל עקביות בהליכה אחרי התלמוד וההסבר מסורתי ופסק ההלכה מסורתי שפסקו רבינו
ואם אני לא מבין משהו להסביר ושכרו יהא כפול מן שמים
עליך לדעת, שביחס לברכות, כל מי שמברך ברכה, לפי הוראת רבו, אף שלפי שיטתנו היא ברכה לבטלה, הרי המברך אינו מברך ברכה לבטלה, ומשום כך רשאי אני לענות אמן אחרי ברכתו, לא כדי לצאת ידי חובה, כי לפי שיטתי, איני חייב באותה ברכה כדי להצטרף לשבחו של ה'.
אבל בעניין הקידוש, שהמקדש קידש על יין מבושל, לפי הוראת רבו, אין ברכתו לבטלה, ויצא ידי חובת קידוש.
אולם אני, מורת לי לענות אמן, רק כדי להצטרף לשבח ה', כי לפי שיטתי הקידוש אינו קידוש, ולכן עלי לקדש לעצמי, לפי שיטתי ההלכתית, על יין שאינו מבושל, או על הפת.